fbpx

שקל, דולר וההשפעה עלינו

שקל, דולר וההשפעה עלינו

התחלה

בכדי להבין את ההשפעה של מטבע מקומי לעומת מט"ח (מטבע חוץ) על כלכלת המדינה, צריך להבין על איזה סוג של כלכלה המדינה מתבססת.

אני אסביר – כל מדינה מתבססת על סוג כלכלה מסויימת: כלכלת ייבוא וכלכלת ייצוא.

ייצוא טוב לרוב האנשים שמרוויחים בדולר וקונים את הסחורה שלהם בשקל, וייבוא טוב לאנשים שמרוויחים בשקל וקונים בדולר.

דוגמה – ייצוא

תנסו לקרוא את הפסקה הזאת מהעמדה של בעל העסק ולא מהעמדה של העובד.

כל ענף הטכנולוגיה מעדיף שקל חלש ודולר חזק כי ברגע שהם מקבלים את התשלום או לחילופין מגייסים כספים מקרנות זרות, הם מגייסים ומקבלים את הכסף שלהם בדולר אך בסופו של דבר הם צריכים לשלם לעובדים שלהם בשקל ולכן הם יעדיפו שהתמורה של הדולר תהיה יותר גבוהה.

1$ = 3.5 – טוב לייצוא.

1$ = 3.2 – רע לייצוא.

תחשבו שעכשיו סטארט אפ גייס מיליון דולר מקרן זרה והוא צריך להמיר את אותם מיליון דולר לשקל בכדי לשלם לעובדים שלו, מה הוא יעדיף? שהשקל יהיה שווה 3.5 או 3.2?

דוגמה – ייבוא
תקראו את הפסקה הזאת מהכובע של הצרכן ולא מהכובע של בעל העסק.

אני אתן הסבר של ענף הייבוא בדוגמה הבאה: בחודש אוגוסט כשערך הדולר שווה 3.45 ש"ח ואני באותו החודש רוצה להזמין טיסה לחו"ל שעולה 500$, מה שאומר שהטיסה תעלה לי 1,725 ש"ח.

חודש לאחר מכן בעקבות שינויים (שעליהם ארחיב בהמשך) ערך הדולר ירד ל-3.35 ש"ח ולכן אם הייתי מזמין את אותה טיסה חודש לאחר מכן המחיר היה 1,675 ש"ח.

הבנתם?

גורמים

כפי שרשמתי בהתחלה, בסופו של דבר כל כלכלה מתבססת על ייבוא או ייצוא ולכן יש למדינה אינטרס שהיא רוצה לשמור עליו. אם המדינה מתבססת על ייצוא היא לרוב תרצה לדאוג לאינטרס של היצואנים (שקל חזק). יחד עם זאת אוכלוסיית המדינה נחשבת כאוכלוסיית ייבוא (קניות באינטרנט, טיסות לחו"ל וכד') ולכן נוצר פה קונפליקט.

עכשיו בואו נדבר על הגורמים המרכזיים לשינוי בערך של המטבע המקומי לעומת המטבע הזר.

הגורם המרכזי והעיקרי לשינויים במטבע הוא כניסה ויציאה של כסף זר מהמדינה (מה שמעלה חשש בקרב לא מעט אנשים).

דוגמא

אם אתם זוכרים לפני כשנה לבנק ישראל היו רזרבות של דולרים בחשבון שלו, מכיוון שהייתה נהירה של משקיעים זרים שהשקיעו בחברות הייטק, מה שגרם להמון כסף זר להיכנס למדינה. בסופו של יום, אותן חברות היו צריכות לשלם לעובדים שלהם בשקל עבור משכורות, השכרת משרדים וכד'.

דבר שגרם להמרה (מכירה) של דולרים וקניה של שקל.

ההיצע של הדולר עלה (והביקוש ירד) לעומת זאת הביקוש לשקל עלה (וההיצע ירד) מה שגרם לערך הדולר לרדת.

אל תסתכלו על הערך של הדולר, אלא על כוח הקנייה שלכם בתור צרכנים, מה אתם הייתם מעדיפים?

דולר = 3.75 (שקל חלש).

דולר = 3.25 (שקל חזק).

סיכום

בסופו של דבר, הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים היום והחשש מהרפורמה המשפטית תגרום ליציאה של כסף זר מתוך המדינה – דבר שיכול לגרום למצב אבסורדי שמצד אחד היצואנים מאוד נהנים ממנו (בטווח הקצר) ולעומת זאת אנחנו היבואנים (צרכנים) מאוד סובלים ממנו.

מה הפחד? שהמצב יצא מכלל שליטה וחוזקה של הכלכלה הישראלית תיפגע, דבר שלאורך זמן יפגע גם ביצואנים וגם ביבואנים.

 

שתפו את המאמר:
מאמרים נוספים
רוצים לשמוע פרטים נוספים או להתחיל את התהליך?

רוצים לשמוע פרטים נוספים או להתחיל את התהליך?

השאירו פרטים כאן ונשוב אליכם בהקדם!

דילוג לתוכן