על רקע המלחמה והמצב הביטחוני השברירי, בנק ישראל ממשיך להפעיל מגוון כלים מוניטריים שנועדו לשמר את היציבות הפיננסית ולוודא שתפקוד השווקים יימשך כסדרו. הכלים האלו לא נועדו ל”הציל” את המשק כפי שנעשה בעת הקורונה, אלא לפעול כקו הגנה שמונע משבר נזילות, תנודתיות חריפה או קריסת מערכות פיננסיות חיוניות בזמן אמת. לאורך התקופה מאז אוקטובר 2023 הופעלו ארבע תכניות עיקריות: עסקאות ריפו עם אג”ח כבטוחה, עסקאות SWAP דולר/שקל, מכירת מט”ח, ותכנית ייעודית להקלה בתנאי האשראי לעסקים קטנים וזעירים שנפגעו.
עסקאות SWAP, שבהן בנק ישראל מזרים דולרים לשוק תמורת התחייבות לרכוש אותם חזרה מאוחר יותר בשקלים, נועדו לספק מענה מהיר למצוקת נזילות בגופים מוסדיים — מצב שהתחדד במיוחד בעתות לחץ כמו מלחמה או משבר עולמי. במסגרת זו, הוקצה סכום של עד 15 מיליארד דולר לטובת השוק. במקביל, הפעלת עסקאות ריפו, שבהן הבנק מספק לשוק נזילות בשקלים כנגד אג”ח ממשלתיות או קונצרניות, נועדה לשמר את הסחירות בשוק ההון המקומי. כך למשל, באוקטובר 2023 בוצעו עסקאות ריפו בהיקף של 95 מיליון ש”ח, לצד עסקאות SWAP ב־0.4 מיליארד דולר, ומכירת מט”ח בגובה 8.2 מיליארד דולר.
תכנית נפרדת הופעלה עבור העסקים הקטנים והזעירים — אותם עסקים שמתקשים לשרוד בעת חירום ביטחוני. בנק ישראל העמיד הלוואות מוניטריות לבנקים בהיקף כולל של עד 10 מיליארד ש”ח, וכן אפשר גם לגופים חוץ־בנקאיים לבצע עסקאות ריפו עד 1 מיליארד ש”ח. פעילות זו הורגשה בעיקר בדצמבר 2023 וינואר 2024, אז הוזרמו 2.1 ו־2.2 מיליארד ש”ח בהתאמה דרך תכנית זו. עם זאת, מחודש מרץ 2024 ועד מאי 2025 נרשמה הפסקה מוחלטת בפעילות כל התכניות, ככל הנראה מתוך רצון לצמצם התערבות ישירה ולהותיר לשוק להתייצב בכוחות עצמו.
ראוי להשוות זאת להתנהלות בנק ישראל בזמן הקורונה, אז ננקטו צעדים אגרסיביים בהרבה. בשנת 2020, הבנק הפעיל תכנית רכישות אג”ח ממשלתיות וקונצרניות בסכום עתק של כ־100 מיליארד ש”ח — יותר מ־7% מהתמ”ג. הריבית ירדה לשפל של 0.1%, הועמדו הלוואות בריבית שלילית לבנקים, והופעלו עסקאות ריפו גם מול גופים חוץ־בנקאיים. כלומר, אם בקורונה הוזרמה תמיכה ישירה וגורפת לכל השווקים כדי “להחיות” את המשק, הרי שבמלחמה הנוכחית הדגש הוא על מניעת סיכונים ופחות על עידוד צמיחה.
לשם ההבנה, בתקופה הקורונה הדולר נחלש לרמה של כ־3.1 ש”ח — מהלך שנחשב מסוכן לכלכלת ישראל שמתבססת על ייצוא. בנק ישראל ראה לנכון להתערב בשוק כדי לחזק את הדולר ולמתן את התחזקות השקל שפוגעת בתחרותיות של היצואנים.
במהלך השנים 2020 ו-2021, בנק ישראל רכש מט”ח בהיקף כולל של כ-55.8 מיליארד דולר, שנועדו לתמוך ביציבות הכלכלית של ישראל במהלך המשבר הבריאותי והכלכלי שגרמה מגפת הקורונה.
לצורך ההבנה, חברת תעשייה שמייצאת לאירופה מוצאת את עצמה מקבלת פחות שקלים על כל אירו שמתקבל, מה שפוגע ברווחיות וגורם לה לשקול העברת פעילות לחו״ל. הבנק ביצע רכישות מסיביות של דולרים כדי לשנות את המגמה ולתמוך בענפי הייצוא.
הנתון המשלים החשוב ביותר בתקופה זו הוא יתרות המט”ח של בנק ישראל שזינקו לרמה היסטורית של 223.6 מיליארד דולר בסוף מאי 2025. מדובר בשיא כל הזמנים ועלייה של כ־1.6 מיליארד דולר ביחס לחודש הקודם. היתרות, המהוות כיום כ־40.8% מהתוצר המקומי, משקפות את היערכות הבנק לתרחישים חמורים של משבר אמון או מתקפה כלכלית על המשק, ומאפשרות לו להתערב בשוק במהירות וביעילות.
בסופו של דבר, בנק ישראל ממלא את תפקידו בעיתות משבר לא רק דרך קביעת הריבית, אלא בעיקר דרך שימוש בכלים לא שגרתיים שנועדו להבטיח שהמשק לא ייקלע למצב שבו אין מי שייתן אשראי, אין מי שימיר מטבע, ואין שוק מתפקד. המטרה היא לא להצמיח את הכלכלה, אלא לשמור אותה חיה ונושמת — גם אם המחיר הוא התערבות עמוקה מצד הבנק המרכזי.
