מאז אותו בוקר של ה-7 באוקטובר 2023, בו פרצה מלחמת “חרבות ברזל”, מדינת ישראל מצויה בעימות הביטחוני הארוך בתולדותיה. אך בעוד הכותרות התמקדו ברצועת עזה, בגבול הצפון ובחזית הבינלאומית, השפעה חרישית, מסוכנת לא פחות, התנהלה בתוך הבית מלחמה כלכלית על יציבותו של המשק הישראלי.
היקף הנזק הכלכלי שנצבר ב 600 ימי לחימה מוערך כבר בלמעלה מ-142 מיליארד שקל, סכום עצום. הגירעון של מדינת ישראל כמעט והוכפל בתוך שנה אחת, ועומד כיום על כ-106.2 מיליארד שקל, רמות שלא נראו כאן מאז ימי הקורונה. חשוב לציין כי הנתונים עלות המלחמה תקף עד שנת סוף 2024, מאז תחילת 2025 האוצר אינו מפרסם את הוצאות המלחמה.
קרדיט: כלכליסט.
בנוסף אני רוצה להראות לכם עקב כל המצב הביטחוני במדינה את תשואת מנית אלביט. חברת ״אלביט מערכות״ היא חברת ביטחונית ישראלית שמפתחת ומייצרת מערכות נשק, אלקטרוניקה וציוד מתקדמים עבור צבאות בעולם. כמו שאתם רואים מניית אלביט בשנה עשתה 114% תשואה.
ברבעון הראשון של 2025, אלביט מערכות דיווחה על הכנסות של 1.9 מיליארד דולר, עלייה של 22% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי עמד על 107.1 מיליון דולר, עליה של 45.3%.
חברת נוספת, אקונרג’י, חברה ישראלית המתמחה בפיתוח, הקמה וניהול של פרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת ואנרגיה יעילה בשווקים בינלאומיים. החברה סיכמה את שנת 2024 עם הכנסות של כ-48.8 מיליון אירו, לעומת כ-1.1 מיליון אירו בשנת 2023. החברה אשר מחודש יוני 2023 עד עכשיו עלתה כי 310%, בעיקר עקב שינוי אסטרטגי של החברה וחברות חוץ שהשקיעו בה.
המלחמה מכה בכיס: פגיעה בפרנסה, עלייה בהוצאות והתייקרות התחבורה והתיירות.
הציבור הרחב, ובעיקר משפחות צעירות, ספגו פגיעה כלכלית יומיומית. מילואים ממושכים פגעו ברציפות ההשתכרות, עסקים קטנים נאלצו לסגור שערים, ובמקביל הוצאות על דיור, משכנתאות והלוואות המשיכו להיערם. לפי נתוני הבנקים, נרשמה עלייה דרמטית בפיגורי תשלום.
גם בתחום התחבורה והתיירות, המשק ספג מכה כפולה מצד אחד, חברות תעופה זרות קיצצו בקווים לישראל והובילו לעלייה במחירים של טיסות יוצאות. מצד שני, הכנסות ממסים הקשורים לתיירות נכנסת ירדו משמעותית. דוגמה קטנה בחברות הישראליות, הכרטיסים התייקרו אף יותר, כאשר טיסה ללרנקה של אל על ביולי הקרוב תעלה 326 דולר, לעומת 176 דולר בקיץ 2023.
קרדיט: כלכליסט.
עוד נתון מעניין שאני רוצה להראות לכם זה את תשואת חברת אל על בשנה האחרונה.
לאחר שראינו את הגרף של אלביט גם פה אנחנו יכולים לראות תשואה מרשימה שחברת אל על עשתה בשנה בלבד. 197%.
פדיון של רשתות האופנה עולה גם במלחמה.
בשנת 2024, בניגוד לאתגרים הכלכליים והביטחוניים, ענף האופנה בישראל הפגין עליה מרשימה בפדיונות. פדיון, אגב, הוא סך ההכנסות ממכירת מוצרים או שירותים בתקופה מסוימת לפני ניכוי הוצאות ומסים.
קבוצת פוקס סיימה את השנה עם הכנסות שיא של 6.4 מיליארד ש”ח, עלייה של 18.7% במכירות בחנויות זהות לעומת 5.4 מיליארד ש״ח בשנת 2023, ורווח נקי כמעט כפול – 400 מיליון ש”ח לעומת 208 מיליון בשנה הקודמת.
קסטרו הציגה צמיחה של 18.1% בהכנסות, שהגיעו ל-2.08 מיליארד ש”ח לעומת 1.8 מיליארד ש״ח בשנת 2023 והרווח הנקי שלה זינק פי שלושה ל-134 מיליון ש”ח.
הנתונים האלו משקפים היטב את השינוי בהתנהגות הצרכנית: פחות טיסות לחו”ל, יותר קניות מקומיות – וההשפעה ניכרת בשורת הרווח של רשתות האופנה.
בתמונה המצורפת ניתן לראות את תשואת מניית קסטרו בשנה האחרונה. תשואה של 106%.
העלייה ברווחיות נובעת מצמצום ניכר ביציאות הישראלים לחו״ל בתקופת המלחמה, שהסיט את תקציבי הפנאי לשוק המקומי. כך זרם ביקוש מוגבר אל רשתות האופנה בישראל, וחיזק את ביצועיהן דווקא בעת אי-הוודאות.
עלות המלחמה: חוב ממשלתי מזנק, ריביות עולות וקיצוץ בשירותים חיוניים כמו בריאות ורווחה.
המדינה נאלצה לממן את הלחימה באמצעות גיוס חוב אגרסיבי שמוביל לעלייה חדה בריביות על אג”ח ממשלתיות, ולצידה צמצום בתקציבי הרווחה, הבריאות והתחבורה.
לצורך העניין, בשלושת החודשים האחרונים של 2024, משרד האוצר גייס בשוק המקומי כמעט 70 מיליארד ש”ח, סכום שבשנים רגילות היה מגויס לאורך שנה שלמה. בינואר 2024 לבדו, גויסו כ-19 מיליארד ש”ח בהנפקות בישראל.
בנוסף לכך הציבור הישראלי הוא זה שמשלם את מחיר המלחמה גם בצורת צעדי מיסוי אגרסיביים מצד הממשלה. בין היתר עליית המע״מ מ-17% ל-18%, העלאת דמי ביטוח לאומי ועוד.
קרדיט: כלכליסט.
אבל בתוך התמונה הקודרת הזו, יש גם כיווני אור – והם נמצאים בעיקר בשוק ההון.
ראשית, תעשיות ביטחוניות כמו רפאל ואלביט ובעיקר חברות העוסקות בפתרונות הגנה מתקדמים חוות פריחה. כניסת מערכות כמו “מגן אור” לשימוש מבצעי, והיקפי רכש ביטחוני שעולים לשיאים חדשים, הופכים את תחום הביטחון המקומי לקטליזטור צמיחה. חברות ישראליות שעוסקות בלייזרים, מערכות יירוט, פתרונות סייבר ובינה מלאכותית זוכות להזמנות ענק מהמדינה ומהעולם, ונהנות מחשיפה גלובלית חסרת תקדים.
שנית, משקיעים מוסדיים כולל גופים פנסיוניים מבצעים התאמות מהירות לתיקי ההשקעות שלהם, ומגדילים חשיפה לסקטורים דפנסיביים ולקונצרנים בעלי איתנות פיננסית. ניתן לראות תזוזות ברורות במדדים המקומיים, כאשר מניות בתחום האנרגיה, ביטחונית וטכנולוגיה מבצעית נהנות מביקושים גבוהים.
כפי שציינתי בהתחלה, מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, הכלכלה הישראלית מתמודדת עם נזקים כבדים של מעל 140 מיליארד ש”ח מגירעון תקציבי שהוכפל, דרך פגיעה בפרנסה, עליית מחירים וצעדי מיסוי כואבים.
עם זאת, יש נקודות אור, תעשיות הביטחון פורחות, ההשקעות ממשיכות לזרום, והשקל שומר על יציבות בזכות מדיניות מוניטרית חזקה.
שוק ההון מגיב בגמישות, והמשק מנסה לשדר עמידות למרות האתגרים הקשים.
על אף התחזיות הפסימיות, השקל שומר על יציבות יחסית בזכות מדיניות מוניטרית אגרסיבית של בנק ישראל, וההשקעות הזרות אמנם נבלמו, אך לא נסוגו לחלוטין. כלומר, יש תשתית להתרוממות כאשר יגיע הסיום.
המשמעות היא ברורה שוק ההון הופך לזירה שבה משתקפים, בזמן אמת, כל האתגרים וגם כל ההזדמנויות של הכלכלה הישראלית בימי חירום.
מוסיף לכם תמונה שאפשר לראות כי מיום שבו התחילה המלחמה מובילים בתשואה מדדים תל אביב 90 ותל אביב 125 לאחר מכן S&P500, מדד HSI (סין) ומדד SX5E (אירופה).
אחרי שראינו מניות כמו אלביט עם 114% תשואה, אל על עם 197%, קסטרו עם 106%, או אפילו מדדי ת״א בנקים ות״א 90 שעלו חזק, חשוב לי להבהיר, זה לא כדי שתגידו “וואו, מה פספסתי”, אלא כדי שתבינו גם כשהכול מתייקר, יש דרכים להרוויח מזה.
העניין הוא לא רק לזהות את הבעיה אלא לשאול איך אני הופך אותה להזדמנות.
ניקח לדוגמא את אל על, כן הם מעלים מחירים כמעט פי 2 אבל תחשבו מה זה אומר. אנשים מפסיקים לטוס? ממש לא. במיוחד כשמדובר בחברה עם נוכחות כל כך חזקה. ההיגיון פשוט אם הם מעלים מחירים והביקוש נשאר, הם כנראה יכניסו יותר כסף, ירוויחו יותר והמניה תגיב בהתאם.
המסר הוא פשוט גם בתקופות של עליית מחירים, אפשר למצוא הזדמנויות השקעה. צריך רק לעצור רגע, לחשוב לעומק ולזהות אותן.
בסופו של דבר כל המאמר הזה מתקשר למשפט שאני תמיד אומר לכם חברים:
״אנחנו עובדים 1920 שעות בשנה בשביל להרוויח כסף אבל לא מוכנים להקדיש שעה אחת בשביל להבין איך הכסף יכול לעבוד בשבילנו״.
לסיכום, למרות שהציבור הישראלי ספג פגיעה ישירה מהמהלכים הפיסקליים של סוף 2024, בהם העלאת המע״מ, התייקרות שירותים, והעמקת הגירעון, מי שבחר באותה תקופה להשקיע בשוק ההון המקומי דווקא גילה כי בתוך הסערה הסתתרו גם הזדמנויות. מניות הבנקים, התעשיות הביטחוניות והחברות היציבות במשק לא רק ששרדו את התקופה אלא הציגו ביצועים מרשימים, חלקם אף בתשואות דו־ספרתיות. המשקיעים שבחרו להאמין בכלכלה הישראלית – הרוויחו.
