למלחמה בין ישראל לאיראן יש פוטנציאל לזעזע מערכות גיאופוליטיות בכל העולם, אך כאשר מוקד העימות נמצא בלב אחד ממוקדי האנרגיה הקריטיים על פני הגלובוס מפלס הלחץ בשווקים עולה אפילו יותר.
במלחמה הנוכחית ללחצים הפוליטיים יהיו משמעות גדולה בהרבה מבדרך כלל, בעוד כל הכלכלות הגדולות בעולם יפגעו מכך.
הבנה של הקשרים בין הלחימה לשוק האנרגיה העולמי חיונית לכל מי שמנסה לפענח לאן ייפנו מחירי הנפט הגז בחודשים הבאים.
איראן כציר מרכזי בשוק הנפט והגז
איראן היא שחקנית נפט משמעותית. בשנת 2023 התפוקה האיראנית עמדה על קצת פחות מארבעה מיליון חביות ליום, מדובר על כ- 4% מסך ההיצע העולמי, נתון שמיקם אותה במקום התשיעי בדירוג יצרניות הנפט.
מעבר לחשיבות של איראן בשוק הנפט, גם במגזר הגז מדובר על מעצמה של ממש. למעשה, איראן היא המדינה השלישית בגדולה מבחינת ייצור גז והיא מחזיקה באחד ממאגרי הגז הגדולים בעולם ״South Pars״, מדובר בשטח עצום המשתרע בין חופי קטר ודרום איראן.
המאגר הנ״ל אחראי על מעל ל- 75% מסך הגז המיוצר באיראן.
תקיפה ישראלית ראשונה שנרשמה באזור בושהר פגעה בתשתיות בשדה הזה והדגישה עד כמה פגיעה ב-Pars עלולה לקטוע זרם עצום של גז לשווקים, כאשר דווח על מספר הפסקות חשמל באזור.
בתמונה הבאה ניתן לראות את שטחו העצום של המאגר.
מקור: Iran Chamber Of Commerce, Industries, Mines And Agriculture
מלבד מאגרי הנפט והגז שיש למדינה, אחד מנתיבי השייט החשובים ביותר בעולם נמצא בשטחי המדינה ואני מדבר כמובן על מיצר הורמוז.
מדובר על רצועה ימית יחסית צרה שמתפרסת על 161 ק״מ הממוקמת בין איראן בצפון לאיחוד האמירויות ועומאן בדרום, המחברת את המפרץ הפרסי לאוקיינוס ההודי.
כדי להבין חשיבות המיצר, על פי מכון ימי בכיר באנגליה כ 11% מסך נפח הסחורות בים עוברות דרכו.
בתמונה הבאה אפשרת לראות מספר סחורות מרכזיות אשר תלויות באופן מהותי במיצר הורמוז. ניתן לראות באופן ברור את התלות הגדולה שיש לעולם במיצר במיוחד שמדובר על סחורות כמו נפט, גז, כימיקלים ועוד..
מקור: בלומברג
התגובה של OPEC+
OPEC+, ארגון נפט עולמי עם מעל ל 12 מדינות אשר אחראי על 35-40% מסך התפוקה העולמית) הודיע מיד אחרי התקיפות שהוא עוקב מקרוב אחרי המצב ומוכן לפתוח את הברזים כדי למנוע מחסור.
בפועל רק סעודיה ואיחוד האמירויות מחזיקות יכולת ריאלית להעלות תפוקה במהירות בקצת יותר משלושה מיליון חביות ליום, כלומר בערך הכמות שאיראן מייצרת. אם שתי המדינות ינצלו את כל הרזרבה הזו לא יישאר לקבוצה כמעט שום יתרת חירום לשיבוש נוסף באזור, ולכן אף שההצהרה הרשמית הרגיעה חלק מהמשקיעים היא לא הצליחה למחוק את תוספת הסיכון שהשוק מתמחר .
האם מדובר בעוד רכיב בסדר העולמי החדש שטראמפ מייצר?
המעורבות של המעצמות במשבר האנרגיה הנוכחי עמוקה בהרבה מכפי שנדמה במבט ראשון.
מצד אחד ארצות הברית אינה מאוכזבת במיוחד מהאפשרות שאיראן תתקשה להוציא נפט לשוק, משום שלסעודיה ולשותפותיה במפרץ עומדת קיבולת עודפת שיכולה למלא את החסר.
ארה״ב מחזיקה ביחסים אסטרטגיים הדוקים עם השותפות הללו ולכן דוחפת מאחורי הקלעים לחלוקת עבודה בה כל חבית שאיראן לא מסוגלת לייצא מתאזנת על ידי הזרמת נפט סעודי או אמירתי.
מן העבר השני ניצבת סין, הצרכנית הגדולה ביותר של נפט איראני בהנחות משמעותיות, שאינה רוצה להישאר שוב בצד בזמן שממשל טראמפ מעצב סדר עולמי חדש באופן שמצמצם את מקורות האנרגיה הזולים של בייג׳ין. הסינים מאותתים באפיקים דיפלומטיים וכלכליים כי חסימת הנפט האיראני תיתקל בתגובה, בין אם ברכישה מוגברת מרוסיה ובין אם בלחץ פוליטי על שותפות נוספות באסיה להימנע מצעדים שמשרתים את ארצות הברית.
ההשפעות על שוק ההון
נתחיל בסחורה עצמה, כפי שניתן להניח מחיר הנפט אכן זינק בימים האחרונים. ב- 5 ימי המסחר האחרונים בלבד מחיר הנפט זינק במעל ל- 13%, כאשר העלייה העיקרית הגיעה ביום שישי בו התקבלה עלייה של כ 6%.
את ההשפעות גם ניתן לראות באופן ניכר בשוק האופציות.
על פי נתוני בלומברג הטיית הקול-פוט (Skew) – ההפרש בין מחיר אופציית קול (לונג) למחיר אופציית פוט (שורט) באותו מרחק מהמחיר הנוכחי. כשסקיו חיובי המשקיעים מפחדים מעלייה חדה, וכשהוא שלילי הם חוששים מירידה חדה – של חוזי ה WTI התהפכה ומדובר בהטיה השורית החזקה ביותר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב- 2022.
במילים פשוטות משקיעים קונים ביטוח יקר נגד עלייה חדה במחיר ומאותתים על מוכנות לשלם פרמיה כדי להגן על עצמם מעלייה אל מעבר למאה דולר לחבית.
מקור: בלומברג
בזירה הפחות פורמלית פלטפורמת Kalshi, בורסה אמריקאית שמאפשרת לקנות ולמכור חוזים של דולר אחד על שאלות “כן/לא״, מציגה תחזית ממוצעת של תשעים וארבעה דולר לחבית עד סוף השנה, קפיצה של יותר מעשרים דולר בתוך שבוע אחד.
אנליסטים שהשתתפו בסקר בלומברג ציינו כי חסימה מלאה של Hormuz עלולה לדחוף את המחיר לטווח של מאה ועשרים עד מאה וחמישים דולר לחבית
מקור: Kalshi
ההשפעות על האינפלציה
המלחמה הנוכחית לוקחת את השווקים מיד בחזרה לתחילת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ההשפעות של המלחמה הורגשו בכל רחבי העולם עם עליית מחירים בשוק האנרגיה אשר הוסיפו מימד גדול בהשפעה על האינפלציה באותה העת.
עליות חדות במחירי האנרגיה עלולות לטרוף את הקלפים גם בגזרה המאקרו כלכלית. אם קפיצת המחיר האחרונה תתמיד היא צפויה להתגלגל במהירות למחירי הדלק, לתעריפי החשמל ולעלויות השינוע, ובכך להוסיף נקודות אחוז למדדי המחירים כבר ברבעון השלישי.
תרחיש כזה עלול להצית גל אינפלציה נוסף דווקא בזמן שהפדרל ריזרב קיווה לראות התקררות מתמשכת. לפיכך לא מן הנמנע שהיו״ר פאוול יעדיף שלא להמתין בסבלנות להתפתחויות, אלא לשקול שוב את לוח הזמנים להפחתת ריבית או אף לאותת על סבירות לצעדי הידוק אם לחץ המחירים יתגבר.
סיכום
המלחמה במזרח התיכון היא הרבה מעבר לעימות אזורי. מאחורי המראות על המסך מתנהל משחק כוח עולמי שבו השוק הפיזי של נפט וגז משמש כמנוף פוליטי כמעט בכל צעד. איום ישיר על תעלה שדרכה זורם חמישית מנפט העולם מגדיל באופן אקספוננציאלי את הסיכון, גם אם בשלב זה החבית ממשיכה לזוז. OPEC+ מחזיקה במפתח חלקי להרגעת השוק אך גם המפתח הזה מוגבל מאוד כאשר אותו קונגלומרט תלוי בעצמו במעבר Hormuz.
שוק ההון כבר מתמחר פרמיית סיכון משמעותית, ובעוד חלק מהמשתתפים מניחים שיגיע רוגע לאחר סבב התקיפות הראשון אחרים נערכים לתרחישים קיצוניים הרבה יותר.
בסופו של דבר הסיפור כאן הוא שילוב של גיאופוליטיקה, לוגיסטיקה ומימון. ההיסטוריה מלמדת כי כשחבית זנקת כתוצאה ממלחמה הדינמיקה הכלכלית יכולה לשנות כיוון מהר מאוד. במצב הנוכחי קשה להפריד בין השדה הקרב לשוק האנרגיה, ולכן כל צעד דיפלומטי או צבאי נוסף ימשיך להתגלגל מיד אל מחירי הנפט, אל תחזיות האינפלציה ואל תיקי ההשקעות של כולנו.
