רוב האנשים חוסכים לפנסיה, אך כמעט אף אחד לא יודע לומר במדויק כמה כסף יקבל בפועל כשיפסיק לעבוד. דוחות הפנסיה השנתיים אמנם מציגים תחזית לקצבה חודשית, אך היא מבוססת על הנחות שמרניות הכוללות: שכר יציב, ריבית קבועה והפקדות רציפות. בפועל, החיים משתנים, ולכן גם הקצבה שתתקבל לעיתים שונה מאוד מהתחזית הראשונית.
מאחר שאנחנו לא יודעים מה תהיה תוחלת החיים, האם ההפקדות או השכר שלנו יישארו יציבים וכל המשתנים מסביב אנחנו נרצה להתחיל ממה שכן יש לנו שליטה עליו. ואני אגלה לכם סוד, אחת מהטעויות הנפוצות ביותר בעולם הפנסיה מתרחשת דווקא במה שנמצא לגמרי בשליטתנו. הטעויות הללו אולי נראות קטנות בשוטף, אך הן עלולות ליצור פערים של מאות אלפי שקלים בקצבה העתידי שלנו
נתחיל מדמי ניהול. מדובר בסכומים הנגבים גם מההפקדות החודשיות וגם מהסכום שכבר נצבר. הרבה חוסכים לא יודעים אפילו מה הם משלמים בפועל, אבל ההבדל בין לשלם דמי ניהול של 1% לבין 1.5% מצטבר בצורה דרמטית לאורך השנים. בסופו של דבר, חוסך ששילם דמי ניהול גבוהים סתם כך, בלי לבדוק ולהתמקח, עלול למצוא את עצמו עם עשרות אלפי שקלים פחות בפנסיה – בלי שבכלל שם לב לזה.
טעות נפוצה נוספת היא חוסר ההבחנה בין קרן פנסיה מקיפה לקרן פנסיה משלימה. ההגבלה שיש לנו על הסכום המושקע במסלול בו בחרנו הינו קריטי! ומעבר בין קרן פנסיה מקיפה למשלימה עשוי ליצור לנו רווחים נוספים של מאות אלפי שקלים.
עוד טעות שחוזרת על עצמה היא בחירה לא נכונה של מסלול השקעה. הרבה חוסכים נשארים במסלול ברירת מחדל בלי להבין שזה לא תמיד מתאים להם. צעירים שמפחדים מסיכון נכנסים למסלול סולידי מדי ומפספסים תשואות פוטנציאליות. מבוגרים שנשארים במסלול כללי או מנייתי נחשפים לתנודתיות מיותרת רגע לפני פרישה. כל אחד צריך לבדוק באיזה שלב בחיים הוא נמצא, ולוודא שהמסלול מתאים לאופק ההשקעה והסיכון שלו. לרוב, נבחר עבורנו המסלול כאשר זה יהיה מסלול ברירת מחדל של אותה קרן.
סעיף נוסף שפחות מוכר לציבור הוא הוצאות ניהול ההשקעות. מעבר לדמי הניהול הרגילים, יש עלויות נוספות שקרן הפנסיה משלמת לספקים חיצוניים, כמו בתי השקעות או קרנות פרטיות. הן לא מופיעות כתור שורה נפרדת בדוח, אבל משפיעות ישירות על הביצועים נטו של הקרן. חוסך שלא בודק את ההוצאה הכוללת – פשוט לא יודע מה באמת עולה לו ניהול הכסף. אם תחפשו בגוגל, תמצאו כתבות בשמות כמו: “דמי הניהול הנסתרים”.
מה לגבי משיכת פיצויים מקרן הפנסיה?
משיכת כספי פיצויים מקרן הפנסיה היא טעות נפוצה שאנשים רבים עושים, ולרוב לא מבינים את ההשלכות שלה. למרות שזה נראה כמו פתרון מהיר לכסף שצריך, זה בעצם פוגע משמעותית בעתיד הכלכלי שלכם בפרישה. הפיצויים הם חלק חיוני מהחיסכון לפנסיה: כשלוקחים אותם, מקטינים ישר את הסכום הכולל שיהיה לכם לפנסיה, וזה אומר שהקצבה החודשית שלכם תהיה נמוכה יותר כשתפרשו. בנוסף לכך, אם מושכים את הפיצויים בלי תכנון נכון, אפשר לשלם עליהם מס גבוה, מה שמקטין עוד יותר את הסכום שייכנס לכיס. בקיצור, משיכת פיצויים היא כמו “לגנוב” מהפנסיה שלכם פעמיים: פעם אחת את הכסף עצמו, ופעם שנייה את הרווחים העתידיים וההטבות במס. זה מחליש מאוד את הביטחון הכלכלי שלכם לעת זקנה.
לבסוף, חשוב לדבר גם על האיזון האקטוארי. קרנות הפנסיה בישראל מבוססות על ערבות הדדית. כלומר, אם הקרן חורגת מהתחזיות האקטואריות – היא מתקנת את זה דרך עדכון של הקצבה או ההפקדות. המשמעות היא שגם אם חוסך עשה הכול נכון, הקצבה שלו עדיין עלולה להיפגע. מי שלא עוקב אחרי האיזון האקטוארי השנתי ולא בודק את הקרן באופן שוטף, עלול למצוא את עצמו מופתע מהפחתה פתאומית.
לאחר שמיקסמנו כמה שאפשר את הפרמטרים הללו, נרצה לנסות להתחיל ולהבין מה בעצם תהיה הפנסיה שלנו, עכשיו כמובן שעדיין נותרו המשתנים האחרים, אך לפחות כאשר לקחתי שליטה על חיי הפיננסים חלק מהדברים יותר יציבים.
אני אוסיף ואגיד שבעולם כמו של היום, כשיש מחשבונים כמעט לכל דבר, זה הזוי בעיניי שאין מחשבון טוב לחישוב הקצבה שלנו בפנסיה, מוצר שחובה בחוק להשקיע בו! בסקירה זו המטרה היא להבין את הקצבה שלנו קדימה.
לפני שהתחלתם לצלול לסקירה שימו לב שיש קישורים לפוסטים על הרחבות על כלל המושגים שציינתי.
על מנת להבין מה הסכום שתקבלו בפנסיה, צריך להתחיל בסכום שצברתם בחיסכון הפנסיוני. לפי כלל אצבע פשוט, כל 100,000 שקלים שצברתם שווים לקצבה של כ־500 שקלים בחודש. לדוגמה, מי שצבר 1,000,000 שקלים צפוי לקבל קצבה של כ־5,000 שקלים ברוטו לחודש. אך זהו רק הסכום הראשוני, לפני התחשבות במס.
פטור ממס ו”קיבוע זכויות”: המפתח לקצבה גבוהה יותר
בישראל, כל מי שמקבל קצבת פנסיה חייב במס הכנסה לפי מדרגות המס הרגילות. כדי להקל על הפורשים, המדינה מעניקה פטור חלקי ממס על הקצבה. נכון לשנת 2025, הפטור עומד על 57% מתוך “הקצבה המזכה”, עד לתקרה של 5,375 שקלים בחודש. המשמעות היא שלא כל הקצבה פטורה ממס, אלא רק חלק ממנה כאשר כל סכום שמעבר לתקרה זו חייב במס לפי מדרגות.
כאן נכנס לתמונה תהליך קריטי שנקרא קיבוע זכויות. זהו טופס שנקרא 161ד אותו מגישים למס הכנסה לפני התחלת קבלת הקצבה, או במקרים מסוימים, לפני משיכה חד פעמית של חלק מהחיסכון. בטופס זה בוחרים כיצד לנצל את הפטור ממס: ניתן לבחור לפצל את הפטור בין הקצבה החודשית לבין משיכה חד פעמית (נקרא גם היוון קצבה), או לרכז את כולו באחד מהם. מי שלא מגיש את הטופס כלל פשוט מפסיד את הפטור ומשלם מס מלא על כל הקצבה – טעות יקרה שיש להימנע ממנה.
כמה מס תשלמו בפועל? לדוגמא
כדי להמחיש את גובה המס בפועל, הבה נבחן מספר דוגמאות של פורשים:
- קצבה חודשית של 10,000 שקלים: הפטור חל על 5,375 שקלים, כך שהמס מחושב רק על 4,625 שקלים. במקרה כזה, המס יהיה בערך 270 שקלים, וביד יישארו כ־9,730 שקלים נטו.
- קצבה של 12,000 שקלים: המס יעמוד על כ־510 שקלים.
- קצבה של 14,000 שקלים: המס יתקרב ל־860 שקלים.
ככל שהקצבה עולה, גם המס גדל משמעותית. בפנסיה של 20,000 שקלים, המס החודשי מגיע לכ־2,220 שקלים, כך שהנטו הוא כ־17,780 שקלים בלבד.
היוון קצבה: משיכה חד פעמית ומשמעויות המס
מלבד קצבה חודשית, קיימת גם אפשרות לבצע משיכה חד פעמית של חלק מהחיסכון הפנסיוני, פעולה הנקראת היוון קצבה. חשוב להבין שמי שמבצע משיכה כזו בלי לבצע קיבוע זכויות מקדים, עלול לשלם מס של עשרות אחוזים (יכול להגיע עד 47%). לדוגמה, משיכה של 400,000 שקלים עלולה לחייב במס של יותר מ־100,000 שקלים אם לא תבוצע נכון. לעומת זאת, תכנון מס נכון יכול לצמצם את המס בצורה משמעותית ואף לפצל את ההכנסה על פני כמה שנים, ובכך להפחית את נטל המס הכולל.
בנוסף, נשים לרוב נהנות מנקודות זיכוי גבוהות יותר ומגיל פרישה מוקדם יותר, ולכן משלמות פחות מס על אותה קצבה בהשוואה לגברים. מצד שני, וכמובן שלא תמיד, אך לפי הסטטיסטיקה הן גם צוברות לעיתים פחות חיסכון פנסיוני בשל תקופות לא פעילות בשוק העבודה (כמו הורות לדוגמא), מה שמשפיע על הקצבה הכוללת.
קיימות מספר טעויות נפוצות בקרב פורשים:
- הנחה שקרן הפנסיה תדאג למס: בפועל, קרנות הפנסיה אינן בודקות זכאות לפטור ואינן מגישות טפסים בשמכם. כל האחריות בנושא המס חלה על הפורש בלבד.
- משיכת סכום חד פעמי ללא תכנון: זו עלולה לגרור מס כבד שאי אפשר לתקן לאחר מכן.
- שינוי החלטה: לאחר שבוצע קיבוע זכויות, לא ניתן לשנות את ההחלטה, אלא במקרים נדירים ביותר.
שורה תחתונה: תכנון הוא המפתח לפרישה רגועה
לסיכום, כל מי שמתקרב לגיל פרישה צריך לבדוק את הדוחות הפנסיוניים, להבין מהו הסכום שצבר, לבצע סימולציה של הקצבה, להעריך את גובה המס ולבצע את הקיבוע בזמן. תכנון נכון יכול לחסוך עשרות אלפי שקלים לאורך השנים ולמנוע עוגמת נפש מיותרת.
מי שעדיין לא הבין עד הסוף או יש לו שאלות מוזמן לפנות אליי.
תצליחו!
