מה זה אג”ח?
בואו נתחיל בבסיס, מה זה אג”ח?
אג”ח היא בעצם הלוואה שאתה נותן – לממשלה או לחברה – בתמורה לריבית קבועה.
נניח שאתה קונה אג”ח מהמדינה ב־1,000 ש”ח לתקופה של 10 שנים. המדינה מתחייבת לשלם לך כל שנה ריבית של 4% (כלומר, 40 ש”ח בשנה), ובסוף התקופה להחזיר את ה־1,000 ש”ח. זה נשמע פשוט, אבל בפועל – האג”ח נסחרת כל הזמן, והמחיר שלה יכול לעלות או לרדת לפי התנאים בשוק.

למה זה חשוב?
אג”ח היא הכלי המרכזי שדרכו המדינה (או חברה) מממנת את עצמה. כשממשלת ארה”ב צריכה כסף – היא לא פונה לבנק, אלא מנפיקה אג”ח. וכשהתשואות על האג”ח עולות – זה אומר שלממשלה קשה יותר לגייס כסף והיא תצטרך לשלם עליו ריבית גבוהה יותר.
ההשלכה? פחות תקציב לשירותים, השקעות, ולעיתים גם פחות יכולת להוריד מיסים (כי בעצם כסף שהיה יכול לשמש עבור הדברים האלו – הולך לתשלומי ריבית).
אבל זה לא רק הממשלה – גם משכנתאות, הלוואות לעסקים, ריביות בכרטיסי אשראי – הכול מושפע מרמות הריבית בשוק האג”ח.
וכמובן, רמות הריבית באג”ח נקבעות לפי ריבית המדינה הנקבעת לפי הבנק המרכזי (הפדרל רזרב בארה”ב) שמעלה ומוריד את הריבית על פי המצב הכלכלי: אינפלציה, תעסוקה, מצב הצרכנים וכו’.

שהתשואה עולה – המחיר יורד (ולהפך)
זה נשמע הפוך, אבל זה אחד הדברים הכי חשובים בשוק ההון.
נניח שקנית אג”ח ב־1,000 ש”ח, שמבטיחה לך ריבית של 5% בשנה – כלומר 50 ש”ח כל שנה.
אם פתאום המדינה מנפיקה אג”ח חדשה שמציעה 6% (נניח כי הריבית פתאום עלתה), המשקיעים יעדיפו את ההצעה החדשה.

כדי שתצליח למכור את האג”ח שלך, תיאלץ להוריד את המחיר שלה, למשל ל־950 ש”ח.
למה? כי מי שיקנה ממך את האג”ח ישלם פחות – ועדיין יקבל את אותם 50 ש”ח ריבית – ולכן, בפועל הוא הרוויח תשואה גבוהה יותר (בערך 5.26% במקום ה 5% שלך).

וכך נוצר העיקרון:
🔻 מחיר האג”ח יורד –> התשואה עולה
🔺 מחיר האג”ח עולה –>התשואה יורדת

זו הסיבה שכל פעם שיש פחד בשוק – אנחנו רואים תזוזות בתשואות של האג”חים.

בגרף:מחיר אג”ח שונה לעומת אותו קופון = תשואה משתנה.

מה משפיע על מחירי אג”ח? – סיכון.
בדיוק כמו שאתה תדרוש ריבית גבוהה יותר אם תלווה כסף לחבר לא יציב – גם שוק ההון פועל כך. אם משקיעים מרגישים שממשלת ארה”ב הפכה מסוכנת יותר, הם ידרשו ריבית גבוהה יותר על ההלוואות שהם נותנים לה, כפיצוי על הסיכון שעלה. כלומר, האג”חים יצטרכו להציע תשואה גבוהה יותר.
זה בדיוק מה שקרה בשבת האחרונה, חברת הדירוג Moody’s הורידה את דירוג האשראי של ארה”ב, מה שבעצם אומר לעולם: הממשלה האמריקאית אולי כבר לא יציבה כמו פעם.
התוצאה המיידית: משקיעים החלו למכור אג”ח של ארה”ב –> המחיר ירד –>  התשואה על אג”ח ל־10 שנים עלתה לרמות שלא נראו זמן רב.

היפוך עקום התשואה
במצב רגיל, אג”ח לטווח ארוך נותנת תשואה גבוהה יותר מאג”ח לטווח קצר – כי אתה “נועל” את הכסף שלך לזמן ארוך יותר, ולכן מצפה לפיצוי גדול יותר.
אבל לעיתים, כמו בשנים האחרונות, קורה דבר מוזר: התשואה על אג”ח לשנתיים גבוהה יותר מהתשואה על אג”ח ל־10 שנים. זה נקרא “היפוך עקום התשואה”.
מה זה אומר? המשקיעים מאמינים שבטווח הקצר יהיו בעיות כלכליות (למשל, אינפלציה, ריבית גבוהה, חוסר ודאות), אבל בטווח הארוך – תהיה האטה או מיתון, שיאלצו את הבנק המרכזי להוריד את הריבית.
זה נחשב לאחד הסימנים החזקים ביותר לכך שהשוק צופה האטה כלכלית, והיסטורית, בכל פעם שזה קרה, הגיע מיתון תוך שנה-שנתיים.

בגרף: תשואת האג”ח לשנתיים לעומת 10 שנים.

למה זה מטריד את טראמפ?
אחת מההבטחות המרכזיות של טראמפ היא לצמצם את החוב הלאומי של ארה”ב.
אבל הנה המלכוד: ככל שהתשואות על האג”ח עולות – כך המדינה משלמת יותר ריבית על כל דולר שהיא לווה.
במילים אחרות, גם אם טראמפ יקצץ בהוצאות הממשלה, החשבון על הריבית יגדל וזה מקשה מאוד לצמצם את הגירעון.
אם נשווה זאת למשק בית אתם יכולים להפסיק לקנות קפה, אבל אם המשכנתא מתייקרת, זה לא ממש עוזר לחסוך בהוצאות.

ומה עם המדינות הזרות?
כשליש מהחוב של ארה”ב, כ־30%, מוחזק על ידי מדינות אחרות.
יפן, סין ובריטניה הן המשקיעות הגדולות ביותר  באג”ח האמריקאיות.
מה קורה אם אחת מהן, נניח סין, מחליטה למכור מיליארדים של אג”ח?
השוק יוצף באג”ח –> ההיצע עולה –> המחיר יורד –> התשואה מזנקת.

זו אחת הסיבות לכך ששוק האג”ח מגיב בחוסר שקט לכל שמועה על מכירה מצד סין, זה פשוט מפחית את האמון הכלכלי במערכת האמריקאית. שכן, אם התשואה מזנקת, הממשלה נאלצת לשלם יותר כסף כהחזר על הריבית.

ועוד פרט חשוב,בהקשר זה וממש לא מקרי: בריטניה, שהוכרזה ביום שישי האחרון כ־המחזיקה הזרה הגדולה ביותר באג”ח ממשלת ארה”ב, הייתה גם המדינה הראשונה שהגיעה להסכם עם ממשל טראמפ על הפסקת מכסים. זה לא צירוף מקרים – זה מהלך מדיני־פיננסי מדויק. כשמדינה מחזיקה כמות אדירה של חוב אמריקאי, היא הופכת לבעלת השפעה ישירה על שוק האג”ח האמריקאי – ולכן גם על היציבות הפיננסית של ממשלת ארה”ב. כל איום פוטנציאלי מצד מדינה כזו (אפילו סמוי) על מכירת אג”ח, עלול להקפיץ את התשואות ולהגביר את עלות המימון של ארה”ב – בדיוק מה שטראמפ מנסה להימנע ממנו.
במילים פשוטות: למחזיקי האג”ח יש כוח עצום – לא רק כלכלי אלא גם גיאו־פוליטי. זו גם הסיבה לכך שמי שרוצה להבין אם טראמפ “התקפל” או נותר נחוש בעמדתו – לא צריך להסתמך על כותרות העיתונים או הציוצים בטוויטר. שוק האג”ח הוא זה שמספר את האמת. כשאנחנו רואים פתאום ירידה בלחץ, הפסקת מכסים או ניסיון לפייס מדינות – לעיתים קרובות זה מגיע אחרי לחץ ישיר מצד השוק הזה, שמאותת לממשל: אם תמשיכו כך – נייקר לכם את החוב.

בשורה התחתונה צריך להבין, האג”ח הוא לא רק כלי השקעה – הוא היסוד שעליו נשענת המערכת הפיננסית כולה. עבור ממשלות, זהו מנגנון המימון המרכזי שמאפשר להן לפעול, ולמעשה כל שינוי בתשואות משפיע באופן מיידי על תקציב המדינה, עלות החוב והיכולת לנהל מדיניות ממשלתית.
עבור משקיעים, האג”ח מהווה את הפרמטר הרגיש ביותר לשינויים בכלכלה – עוד לפני ששוק המניות מגיב. כשהתשואות קופצות, זו לא רק הזדמנות או סיכון פיננסי – זו קריאת אזהרה על שינוי עומק כלכלי. וזה בדיוק מה שמסביר את הלחץ של טראמפ: הוא יודע שהמשך עלייה בתשואות לא רק תייקר את עלות החוב, אלא גם תחסום כל ניסיון שלו להוריד מסים או להרחיב השקעה – ולכן הוא לוחץ על הפדרל ריזרב להוריד ריבית, בתקווה “לקרר” את שוק האג”ח ולייצב את הכלכלה מבחינתו.