מאז פרוץ המלחמה, כל הכרזה של סוכנויות דירוג האשראי הפכה להיות אירוע כלכלי משמעותי ומדובר. אם בעבר הדוחות הללו היו בעיקר נחלתם של כלכלנים ומשקיעים מוסדיים, הרי שהיום כל אזרח מרגיש את ההשלכות שלהם. אי-הוודאות הביטחונית, ההשלכות הפוליטיות וההשפעות הכלכליות של המלחמה גרמו לסוכנויות הדירוג להסתכל על ישראל בעיניים חדשות – זהירות וחוששות יותר.

כל זה הופך להיות רלוונטי פעם נוספת כאשר בשישי הקרוב סוכנות האשראי S&P תודיע האם היא משנה את הדירוג של ישראל.

מאז פרוץ המלחמה חווינו לא פחות מ-6 הורדות דירוג: סוכנות מודיס הובילה עם שלוש הורדות, S&P עם שתיים, ופיץ’ עם אחת.
ההורדות הללו שיקפו את החשש של הסוכנויות מחוסר היציבות הפוליטית, מהגידול בגירעון התקציבי ומהלחץ על הכלכלה הישראלית להתמודד עם אתגרים ביטחוניים וכלכליים במקביל.

בתמונה הבאה ניתן לראות את דירוג האשראי של ישראל בפרוץ המלחמה וכיום לפי 3 סוכנויות הדירוג הגדולות.

מקור: גלובס

מהו דירוג אשראי ולמה הוא חשוב?

דירוג אשראי הוא ציון פיננסי שניתן למדינה על ידי סוכנויות דירוג בינלאומיות. הדירוג מבטא את רמת האמינות של המדינה בעיני המשקיעים – עד כמה היא יציבה פיננסית, והאם היא מסוגלת להחזיר את ההלוואות שלקחה.

הדירוג מתבסס על פרמטרים רבים:

• יחס חוב-תוצר: כמה מהתוצר הלאומי של המדינה מיועד לתשלום חובות
• צמיחה כלכלית: האם המדינה מראה סימני צמיחה או נסיגה כלכלית.
• יציבות פוליטית: האם המערכת השלטונית יציבה או נתונה לזעזועים.
• יכולת ממשלתית: היכולת לגבות מיסים, לנהל תקציב מאוזן ולהגיב למשברים.

דירוג אשראי גבוה אומר שהמדינה נתפסת כיציבה ובעלת סיכון נמוך יותר.
כתוצאה מכך:

• היא יכולה לגייס הלוואות בריבית נמוכה יותר.
• משקיעים זרים מרגישים בטוחים יותר להשקיע במדינה.
• עלויות המימון עבור הממשלה נמוכות יותר – מה שתורם ליציבות הכלכלית.

לעומת זאת, דירוג נמוך משדר כי המדינה מסוכנת יותר מבחינה פיננסית.
היא תאלץ לשלם ריביות גבוהות יותר על החובות שלה, עסקים יתקשו לגייס מימון והצרכן הפשוט יחוש זאת דרך עליית מחירי ההלוואות, האשראי והמשכנתאות.

ההחלטה האחרונה של פיץ’ – סימן לאופטימיות זהירה?

ב-31 במרץ השנה, סוכנות פיץ’ הודיעה כי היא מותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה A עם תחזית שלילית. הסוכנות ציינה כי היא מזהה יציבות מסוימת בזירה הביטחונית, בין היתר בשל היחלשות השלוחות האיראניות במזרח התיכון ושמירה על הפסקת האש עם לבנון.
עם זאת, פיץ’ הזהירה כי הגירעון הממשלתי של ישראל צפוי להישאר גבוה (5.7% מהתוצר ב-2025), וכי התקציב הנוכחי לא משקף את צרכי המלחמה. בנוסף, הם הזהירו מפני האפשרות של חידוש הלחימה בעזה ומההשלכות הכלכליות של שירות מילואים בהיקף רחב.

הצפי ליום שישי הקרוב

ביום שישי הקרוב, כל העיניים יהיו נשואות להחלטת הדירוג של S&P. לפי ההערכות, הסוכנות לא צפויה להוריד את הדירוג הנוכחי, שיישאר A עם תחזית שלילית.
עם זאת ולמרות שלא צפויה להיות הורדת דירוג נוספת, גם במקרה אנחנו אנחנו צפויים לשמוע שלל אמירות זהירות ופסימיות מצד סוכנות הדירוג.

גורמים כלכליים מעריכים כי ההחלטה שלא להוריד את הדירוג הפעם היא איתות של S&P לכך שהיא עדיין נותנת לישראל “קרדיט” על היכולת שלה להתאושש. עם זאת, כל הסלמה ביטחונית או הידרדרות כלכלית עלולות לשנות את התמונה במהירות.
אך עם זאת, חשוב לדבר על מה עלול לקרות במידה והדברים ישתבשו ונראה הורדת דירוג נוספת.

לפני כן ותנו לי להזכיר לכם, שנת 2025 נפתחה עם גל של גזירות כלכליות כואבות שהוטלו על הציבור הישראלי, תוצאה ישירה מההידרדרות הכלכלית של ישראל מאז פרוץ המלחמה.
יוקר המחיה עלה, סבסוד מוצרים בסיסיים הופחת, העלאה במע״מ ועוד.. כל זאת במטרה לצמצם את הגירעון התקציבי, שממשיך לגדול עקב ההוצאות הביטחוניות.

החלטת הדירוג הנוכחית מגיעה בנקודה קריטית. לאחר גיוס מילואים נרחב לקראת סבב נוסף, הטיל שנחת בנתב״ג וההתחממות במצב מול החותים ועוד..
כל אלו גורמים לכך שכבר עכשיו קולות עולים כי התקציב הנוכחי לא עשוי להספיק.
אם ביום שישי הקרוב סוכנות S&P תבחר להוריד שוב את דירוג האשראי של ישראל, ההשלכות עשויות להיות כואבות. עלויות המימון של המדינה יעלו, מה שאומר שהממשלה תידרש לשלם ריביות גבוהות יותר על ההלוואות שהיא לוקחת.
ההשלכה הזו לא תישאר במשרדי האוצר כאשר היא תגיע ישירות אל הצרכנים.
הלוואות ומשכנתאות יהפכו יקרות יותר, מה שיעמיק את יוקר המחיה שממילא מכביד על הציבור.
מי יודע אולי גם נראה גזירות כלכליות נוספות כדי לנסות לשפר את המצב העגום.

המצב הכלכלי והפוליטי בישראל בשנת 2024 יצר תמונה של חוסר יציבות. מצב שבו סוכנויות הדירוג לא מהססות להוריד את הדירוג ולהזהיר מהשלכות כלכליות נוספות, כאשר מי שנפגע בסופו של דבר מכל זה הוא האזרח הפשוט.
ביום שישי הקרוב נדע האם S&P שומרת על יציבות יחסית בדירוג האשראי של ישראל או שהיא תבחר להפעיל לחצים נוספים על הממשלה כדי לשפר את מצבה הכלכלי והביטחוני.