בינואר 2024, בנק ישראל עשה צעד ראשון ומשמעותי כאשר הוריד את הריבית מ-4.75% ל-4.5% – הפחתה ראשונה במסגרת הסייקל המוניטרי הנוכחי. הצעד הזה התקבל בציפייה גדולה מצד המשקיעים, החברות והציבור הרחב, מתוך תקווה שזהו תחילתה של מגמת הפחתות שתקל על יוקר האשראי ותמריץ את הפעילות הכלכלית.
מאז אותה הפחתה, המשק הישראלי ממתין בקוצר רוח לעוד הורדת ריבית. אך ככל שעובר הזמן – התחושה היא שהורדה נוספת דווקא מתרחקת. למרות האטה בפעילות הכלכלית בענפים מסוימים והלחצים להוזלת עלויות מימון, המכשול המרכזי שעומד בפני הבנק המרכזי הוא דווקא יציבותו המרשימה של שוק התעסוקה.
לאחרונה פורסמו נתוני שוק העבודה לחודש מרץ, והם מציגים תמונה ברורה מבחינת הביצועים:
- מספר המובטלים לפי המדד המורחב ירד מ-4.1% ל-3.9% – הנתון הנמוך ביותר מאז פברואר 2020
- שיעור האבטלה הקלאסי ירד מ-2.7% ל-2.6%
- שיעור העובדים שנעדרו מהעבודה מסיבות כלכליות כמו חל״ת והשבתות ירד מ-6.4% ל-6.2%
שיעור התעסוקה הכללי עלה מ-60.7% ל-60.8%
כל הנתונים הללו מספרים סיפור אחד – שוק תעסוקה חזק, גמיש ויציב. הירידה המתמשכת בשיעור האבטלה המורחבת, לצד עלייה בשיעור המועסקים, מעידים על מגמה של התאוששות יסודית – אפילו במציאות כלכלית מאתגרת.
גם העובדה ששיעור העובדים הנעדרים מהעבודה מסיבות כלכליות יורד בהתמדה, מצביעה על כך שהעסקים חוזרים לפעילות שגרתית ושעובדים חוזרים למעגל העבודה.
זהו נתון קריטי עבור בנק ישראל. כאשר שוק העבודה מתפקד היטב ואין סימני חולשה מובהקים, החשש מאינפלציה גוברת. תעסוקה מלאה או קרובה לכך עלולה להפעיל לחץ שכר, ובסופו של דבר להקשות על שמירה על יציבות מחירים – יעד הליבה של הבנק המרכזי.
חשוב להבין, המצב הנוכחי בשוק התעסוקה בישראל הוא חריג ביותר כאשר שיעור האבטלה בישראל נמצא בשפל היסטורי.
נכון לכרגע, שוק התעסוקה נמצא בתפוסה מלאה ואף יש כאלו שטוענים שמדובר בשיעור הנמוך ביותר מאז ימי קום המדינה
על פניו מדובר בדבר חיובי שמראה על כך שהכלכלה מתפקדת ויש צריכה חזקה. אך במצב כזה אנחנו חוזרים לתופעה שנקראת ״ספירלת השכר״ – כאשר התעסוקה מלאה לעובדים השכירים יש כוח לדרוש העלאות שכר ובשל כך שאין חלופה בשוק המעסיק מחויב לתת את העלאה. כדי לא לספוג את העלאת השכר, המעסיק מעלה מחירים ובכך האינפלציה מתודלקת.
בתמונה ניתן לראות את שיעור האבטלה בישראל בעשרים שנים האחרונות נכון לפברואר 2025.
יש הטוענים כי על בנק ישראל למהר ולהפחית את הריבית כדי לסייע לעסקים ולעודד השקעות וצריכה. אך לאור הנתונים החזקים משוק העבודה, נראה שלבנק אין ממש ברירה. כל עוד המשק שומר על תעסוקה גבוהה ועל יציבות, הוא יתקשה להצדיק הפחתת ריבית נוספת – לפחות בטווח הקצר. ההחלטה לשמר את הריבית ברמה של 4.5% משקפת את המחויבות של הבנק למלחמה באינפלציה, גם על חשבון ההקלה המוניטרית לה מצפים רבים.
