דווקא בימים שבהם נדמה שכל כותרת כלכלית מביאה איתה תחושת חוסר ודאות – בין אם זו האינפלציה שנשארת גבוהה, הגירעון שטיפס לשיאים חדשים או הריבית הגבוהה שמסרבת לרדת – מגיע דוח בינלאומי שמזכיר לנו את התמונה הגדולה.
דוח ה-OECD ל-2025 לא מסתפק בניתוח של איפה אנחנו עומדים, אלא פורס בפנינו מפת דרכים: איפה נדרש שינוי אמיתי, אילו תחומים טומנים בחובם את הפוטנציאל הגדול ביותר, ומה המחיר של חוסר פעולה.
דוח ה-OECD לשנת 2025 מתמקד במצבה הכלכלי של ישראל בעקבות השפעות עימותים גיאופוליטיים, מגמות דמוגרפיות מואצות, הזדמנויות בתחום הבינה המלאכותית ואתגרי שינויי האקלים. הדוח ממליץ על רפורמות מבניות במדיניות המאקרו-כלכלית, החינוך, הסחר, השוק האנרגטי והדיור.
הסיכום יעבוד באופו הבא:
- מבוא
- יציבות מאקרו-כלכלית
- שוק העבודה והדמוגרפיה
- חדשנות וטכנולוגיה (AI)
- שינויי אקלים ודקארבוניזציה
- יוקר המחיה וסחר
- ניהול סיכונים פיננסיים
- שיתוף פעולה אזורי
- סיכום
מבוא:
הכלכלה הישראלית הציגה עמידות בפני זעזועים חיצוניים ופנימיים, אך חשופה לאיומים חדשים בשל עימותים אזוריים, שינויי אקלים ואתגרים מבניים. דוח ה-OECD מציע מפת דרכים לצמיחה בת-קיימא ולחיזוק עמידות הכלכלה.
1. יציבות מאקרו כלכלית.
מה המצב בישראל כיום:
האינפלציה בישראל התמתנה, אך טרם חזרה ליעד של 1%-3%. החוב הציבורי זינק בעקבות מלחמת חרבות ברזל והוצאות ביטחוניות כבדות, לכך נוסיף את הגירעון התקציבי שגדל לשיעור חריג יחסית.
מה הבעיה/האתגר:
גירעון מתמשך עלול לערער את אמון השווקים, להוביל לעליית תשואות אג”ח ממשלתיות ולפגוע בצמיחה הכלכלית.
מה ממליצים לעשות:
- שמירה על ריבית גבוהה עד שהאינפלציה מתייצבת.
- ביטול פטורים ממסים.
- מיסוי על סוכר, פלסטיק חד-פעמי ואגרת גודש.
- ביצוע בדיקות תקופתיות של הוצאות הממשלה.
למה זה חשוב:
שמירה על יציבות מאקרו-כלכלית היא תנאי בסיסי ליצירת סביבה תומכת להשקעות פרטיות וציבוריות.
מה יקרה אם לא נטפל:
הוצאות החוב יגדלו על חשבון שירותים חיוניים, ותיתכן פגיעה בצמיחה.
דעה מקצועית:
הצעדים נחוצים ונכונים. עם זאת, חשוב ללוות את המדיניות בקצב מדוד כדי למנוע האטה חדה מדי בפעילות הכלכלית.
2. שוק העבודה ודמוגרפיה
מה המצב בישראל כיום:
שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות נמוך באופן משמעותי מהממוצע.
מה הבעיה/האתגר:
האוכלוסיות הצומחות ביותר הן אלו עם שיעורי השתתפות נמוכים, מה שמאיים להאט את קצב הצמיחה בטווח הארוך.
מה ממליצים לעשות:
- חובת לימודי ליבה כתנאי למימון חינוך חרדי.
- שיפור איכות החינוך בבתי ספר ערביים.
- השקעה בהכשרות מקצועיות לנשים ערביות.
למה זה חשוב:
הגדלת שיעור ההשתתפות תומכת בצמיחה, מחזקת את גביית המסים ומפחיתה תלות בקצבאות.
מה יקרה אם לא נטפל:
הפערים החברתיים יעמיקו והנטל התקציבי יגדל.
דעה מקצועית:
זהו אחד התחומים הקריטיים ביותר עבור העתיד הכלכלי של ישראל. חובה לפעול בשילוב תמריצים חיוביים ולא רק תנאים מחייבים.
3. חדשנות וטכנולוגיה (AI)
מה המצב בישראל כיום:
ישראל מובילה במספר הסטארטאפים לנפש אך מפגרת במספר הבוגרים המתקדמים בתחומי AI ובשילוב נשים.
מה הבעיה/האתגר:
ללא הרחבת בסיס כוח האדם המיומן, ישראל תתקשה לשמר את מעמדה כמעצמה טכנולוגית.
מה ממליצים לעשות:
רגולציה גמישה ל-AI.
עידוד פתיחת אוניברסיטאות פרטיות.
שילוב מוגבר של נשים בתחומי STEM.
STEM זה ראשי תיבות של תחומים מדעיים וטכנולוגיים:
S – Science (מדע)
T – Technology (טכנולוגיה)
E – Engineering (הנדסה)
M – Mathematics (מתמטיקה)
כשאומרים “לשלב יותר נשים ב-STEM” או “לקדם חינוך STEM” — מתכוונים:
לקדם אנשים (ובעיקר נשים ומיעוטים) בתחומי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה.
STEM נחשב תחום קריטי בכלכלה מודרנית כי הוא כולל את כל התחומים הכי חדשניים שדוחפים צמיחה:
- הייטק
- ביוטכנולוגיה
- רובוטיקה
- אנרגיות מתחדשות
- בינה מלאכותית (AI)
- פיתוח מערכות מחשוב ועוד.
למה זה חשוב:
החדשנות היא מנוע צמיחה מרכזי, ותחרות על כישרונות טכנולוגיים היא גלובלית.
מה יקרה אם לא נטפל:
בריחת מוחות, ירידה בהשקעות זרות, ופגיעה בכושר התחרות.
דעה מקצועית:
התחום הזה דורש מענה מיידי, כולל תמריצים לחינוך טכנולוגי ושילוב יזמים אקדמיים.
4. שינויי אקלים ודקרבוניזציה
מה המצב בישראל כיום:
המשק מבוסס עדיין על דלקים מאובנים, ומחירי פליטת פחמן נמוכים בהרבה מהממוצע ב-OECD.
מה הבעיה/האתגר:
היעדר מדיניות אקלימית חזקה חושף את ישראל לנזקים סביבתיים וכלכליים.
מה ממליצים לעשות:
- העלאת מס פחמן על גז טבעי.
- חובת דירוג אנרגטי בנדל”ן.
- תכנון תחבורתי-עירוני מותאם אקלים.
למה זה חשוב:
הפחתת פליטות תגן על הבריאות הציבורית, תמשוך השקעות ירוקות ותשפר עמידות כלכלית.
מה יקרה אם לא נטפל:
נזקים אקלימיים חמורים, ירידת אמון משקיעים והחמצת הזדמנויות גלובליות.
דעה מקצועית:
ישראל חייבת להגביר את קצב שינוי, במיוחד במיסוי פחמן ותכנון עירוני צפוף ויעיל.
5. יוקר המחיה וסחר
מה המצב בישראל כיום:
רמת המחירים בישראל גבוהה ב-20%-30% מהממוצע ב-OECD בתחומי מזון, דיור ושירותים.
מה הבעיה/האתגר:
הגנה עודפת על יצרנים מקומיים, רגולציה כבדה ומכסים גבוהים מייקרים את חיי היומיום.
מה ממליצים לעשות:
- פתיחת סחר חופשי רחבה.
- ביטול פיקוחי מחירים ישנים.
- הקלת יבוא.
- הקלת תהליך לרישוי בניה שלוקח 300+ ימים בממוצע, ולכל התהליך 13 שנים בממוצע
- שימור הדחיפה לפרויקטי התחדשות עירונית
- הרחבת השקיפות והמידע על מחירים בשוק השכירות
- השקעה בתחבורה ציבורית לשיפור הגישה לדיור
- רפורמה במס רכישה וארנונה
למה זה חשוב:
יוקר מחיה גבוה פוגע באיכות החיים ובפריון העבודה.
מה יקרה אם לא נטפל:
המשך בריחת צעירים, קיטון בצמיחה, והעמקת אי-שוויון.
דעה מקצועית:
פתיחת סחר היא חיונית אך דורשת תמיכה במעבר עבור יצרנים קטנים וחקלאים.
6. ניהול סיכונים פיננסיים
מה המצב בישראל כיום:
המערכת הבנקאית בישראל ריכוזית מאוד (94% מהאשראי בידי 5 הבנקים הגדולים).
מה הבעיה/האתגר:
פגיעה בבנק מוביל תגרור אחריה משבר מערכתי בשל מחסור בגיוון.
מה ממליצים לעשות:
- חיזוק הפיקוח על אשראי צרכני ונדל”ן.
- שקיפות גדולה יותר בניהול סיכונים.
למה זה חשוב:
מערכת בנקאית יציבה תומכת בצמיחה ומונעת משברים פיננסיים.
מה יקרה אם לא נטפל:
חשיפה גדולה למשברים מקומיים ועולמיים.
דעה מקצועית:
פיתוח שוק אשראי פתוח ותחרותי הוא הכרחי לחוסן פיננסי.
7. שיתוף פעולה אזורי
מה המצב בישראל כיום:
הסכמי אברהם פתחו דלת לשיתופי פעולה אזוריים, אך הפעילות עדיין מוגבלת.
מה הבעיה/האתגר:
חוסר מימוש פוטנציאל סחר אזורי והעדר תשתיות מתאימות.
מה ממליצים לעשות:
- העמקת הסכמים אזוריים.
- השקעה בתשתיות תחבורה אזוריות.
למה זה חשוב:
שיתוף פעולה אזורי יכול להרחיב שווקים, להוזיל עלויות ולהגדיל את היציבות.
מה יקרה אם לא נטפל:
ישראל תפסיד יתרונות אסטרטגיים וכלכליים.
דעה מקצועית:
ישראל חייבת לפתח אסטרטגיה ברורה להעמקת קשרים אזוריים ולקידום סחר
הסקירה הזו של ה-OECD חושפת פער מהותי בין הפוטנציאל האדיר שטמון בכלכלה הישראלית – ובין האתגרים שמאיימים לקבור אותו תחת גירעונות, קיפאון רגולטורי ופערים חברתיים שהולכים ומעמיקים.
כן, יש לנו יתרונות: חדשנות טכנולוגית, יזמות עולמית, תשתית פיננסית יציבה. אבל ללא מדיניות אקטיבית – כזו שיודעת לדרוש יותר מהמערכת הפוליטית, מהבנקים, מהמוסדות ומהציבור – כל אלו לא יספיקו.
ההמלצות של ה-OECD ברורות, והכדור עובר עכשיו לידיים שלנו: האם נמשיך לטפל רק בכיבוי שריפות – או שנבחר לבנות תשתית לכלכלה שמדברת גם לעשור הבא?
