בזמן שכולם מצפים להורדות ריבית שבנק ישראל יחזור להוריד ריבית בחצי השנה של השנה, נראה כי מהלך חדש של הממשלה עלול להכניס את המשק לאתגר אינפלציוני נוסף. העלאת שכר המינימום ב-6% עשויה לגרום לעליית מחירים וללחצים אינפלציוניים, ובכך לעכב את הורדת הריבית שכל כך מצפים לה.
בשבוע הבא שכר המינימום צפוי לעלות בכ-6% ולהגיע ל-6,248 ש”ח בחודש – עלייה של 367 ש”ח לעומת הרמה הנוכחית. מדובר במהלך שהתקבל במסגרת הסכמים קואליציוניים, מתוך כוונה לשפר את מצבו של ציבור העובדים המשתכרים שכר נמוך. אך לצד הכוונות הטובות, קיימות השלכות רחבות היקף שעלולות לפגוע דווקא בציבור הרחב דרך עליית מחירים.
כאשר מעסיקים נאלצים לשלם יותר לעובדים, הם עלולים להעלות מחירים כדי לשמור על הרווחיות שלהם, מה שיוביל להתייקרות בסל הצריכה של כולנו.
אחד החששות המרכזיים הוא כניסה לסחרור אינפלציוני שזכה לכינוי “ספירלת השכר”. מדובר במצב שבו עליית שכר מובילה לעליית מחירים, מה שגורם לעובדים לדרוש שוב תוספת שכר כדי להתמודד עם יוקר המחיה. התהליך הזה חוזר על עצמו שוב ושוב וגורם לאינפלציה להישאר גבוהה. כאן תוכלו לקרוא באופן נרחב על ספירלת השכר
המשק הישראלי נמצא כבר כעת ברמת אבטלה נמוכה מאוד של 2.7%, מה שמעיד על שוק עבודה מלא – כלומר, אין הרבה עובדים פנויים, ולכן כל עלייה בשכר רק תפעיל לחץ נוסף על המעסיקים להעלות מחירים. בנק ישראל, שמנסה לשמור על יציבות המחירים, עשוי למצוא את עצמו במצב שבו הוא אינו יכול להוריד את הריבית מחשש להתחזקות נוספת של האינפלציה.
העלאת שכר המינימום היא צעד חיובי עבור מי שמרוויחים את השכר הנמוך ביותר במשק, אך היא מגיעה עם תג מחיר כלכלי. בסופו של דבר, ייתכן שהמהלך הזה לא רק שלא ישפר את מצבם של העובדים, אלא יוביל לעלייה ביוקר המחיה שתגמד את תוספת השכר.
בנק ישראל, שהורדת ריבית היא אחד הכלים החשובים שעומדים לרשותו לעידוד הצמיחה, עלול להימנע מכך בשל החשש מהתגברות האינפלציה. השאלה הגדולה היא האם הממשלה לקחה בחשבון את כלל ההשלכות של המהלך – או שמא המחיר שישלם הציבור יהיה גבוה מהתועלת שהוא אמור היה להפיק.
