בעוד הציבור הישראלי ממשיך לשקוע במינוס ובריבית חונקת על האשראי, הבנקים חגגו ב-2024 עם רווחי עתק וחלוקת דיבידנדים נדיבה. הכנסות מריבית זינקו, ההפרשות להפסדי אשראי צנחו, והבנקים מצאו את עצמם בעמדת כוח חסרת תקדים. איך זה קרה? האם מדובר רק בניהול פיננסי חכם, או שהפערים בריבית והאוריינות הפיננסית הנמוכה הם הסוד האמיתי מאחורי המספרים? ניתוח מעמיק של המגמות בשוק הבנקאות חושף מציאות מפתיעה – שבה צד אחד גורף רווחים, והצד השני ממשיך לשלם את המחיר.
אז יאללה, בואו נצלול למספרים ונבין מה באמת קורה.
הרווח הנקי מתפוצץ
בשנת 2024, הרווחיות של חמשת הבנקים הגדולים הגיעה לשיא, עם רווח מצרפי של 29.4 מיליארד שקל. בנק לאומי הוביל את הבנקים עם רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל, הרווח הגבוה ביותר בתולדות הבנק. אחריו, בנק הפועלים הציג רווח של 7.6 מיליארד שקל, ומזרחי טפחות עם רווח של 5.4 מיליארד שקל. דיסקונט ובינלאומי רשמו רווחים של 4.3 ו-2.3 מיליארד שקל, בהתאמה.
רווחיות ותשואה על ההון
תשואה על ההון אומרת לי בעצם אומר לי כמה מצליח הבנק להפיק מכל שקל של הון עצמי שבבעלותו, שאגב יש לי על זה פוסט ממש כאן.
הבנקים הגדולים – לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי – המשיכו להפגין רווחיות יוצאת דופן. התשואה על ההון של הבנק הבינלאומי הייתה הגבוהה ביותר והגיעה ל-19%, בזמן שלאומי והפועלים רשמו 16.9% ו-13.8% בהתאמה. מזרחי טפחות הציג תשואה של 18.5%, ואילו דיסקונט הסתפק ב-14.2%.
הוצאות להפסדי אשראי: ירידה חדה בהפרשות
שנת 2024 הייתה שנה טובה במיוחד לבנקים בכל מה שקשור להפסדי אשראי, מצרף לכם כאן פוסט קצר שלי על המושג.
בקצרה, הוצאות להפסדי אשראי – הסכומים שהבנק מפריש מתוך רווחיו כדי להתגונן מפני מקרים שבהם לווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות שלהם, כלומר, מדובר בגידור סיכונים מפני חדלות פירעון של לקוחות.
בשנת 2023 הם נאלצו להפריש סכומי עתק כדי להתגונן מפני לווים שעלולים להתקשות בהחזרי הלוואות, בשל עליית הריבית ואי-הוודאות הכלכלית.
השנה ראינו ירידה משמעותית בהוצאות הללו. בנק לאומי, למשל, צמצם את הוצאותיו על הפסדי אשראי בלא פחות מ-70%, מ-2.03 מיליארד ש”ח בשנת 2023 ל-713 מיליון ש”ח בלבד. גם בנק הפועלים חתך את ההוצאות שלו בכ-63%, מ-1.88 מיליארד ש”ח ל-693 מיליון ש”ח. הבינלאומי הציג את הירידה החדה ביותר, כאשר ההפרשות שלו צנחו מ-502 מיליון ש”ח ל-16 מיליון בלבד – נתון חריג ויוצא דופן. דיסקונט צמצם את הוצאותיו בכ-50%, ואילו מזרחי טפחות הפחית אותן בצורה משמעותית, מ-1.46 מיליארד ש”ח ל-519 מיליון ש”ח. המגמה הזו מעידה על התאוששות כלכלית כללית, לצד העובדה שהבנקים נקטו במדיניות זהירה יותר במתן אשראי כדי לצמצם סיכונים. מבחינתם, ככל שפחות לקוחות מתקשים להחזיר הלוואות, כך הם יכולים לשמור יותר כסף אצלם – וזה בדיוק מה שקרה השנה.
מדיניות הדיבידנדים
הרווחים האדירים של הבנקים הגדולים באים לידי ביטוי גם בדיבידנדים הנדיבים שהם חילקו למשקיעים בשנת 2024 – סכומים מרשימים שמעידים על עוצמתם הפיננסית.
את המקום הראשון תפס בנק לאומי, שחילק דיבידנד עצום של 2.6 מיליארד שקל. אחריו בנק הפועלים, עם דיבידנד של 2.3 מיליארד שקל. במקום השלישי נמצא מזרחי טפחות, שחילק 1.9 מיליארד שקל. דיסקונט והבינלאומי סוגרים את הרשימה עם דיבידנדים בסך 1.2 ו-1 מיליארד שקל, בהתאמה. הנתונים האלו לא משאירים מקום לספק – הבנקים ממשיכים להרוויח בענק, ומי שמשקיע בהם – נהנה מהחגיגה.
הכנסות מריבית והפרשי ריביות
מרבית הכנסות הבנקים הגיעו מהפרשי ריביות – ההפרש בין הריבית שהם משלמים על פיקדונות לבין הריבית שהם גובים על הלוואות ואוברדרפט. הפועלים נהנה מהכנסות ריבית של 17 מיליארד ש”ח, צמיחה של 5.4%, לאומי רשם 16.5 מיליארד ש”ח, ומזרחי טפחות הגיע ל-11.3 מיליארד ש”ח, עלייה של 7.5%.
רשמתי על זה באריכות גם כתבה לווינט, אך תבינו שאחד הגורמים המרכזיים לכך הוא העובדה שכ-39% מהישראלים נמצאים באוברדרפט מתמשך, מה שמייצר לבנקים מקור רווח עקבי מריביות גבוהות. בעוד הפיקדונות מניבים תשואה נמוכה של כ-3%, הריבית על המינוס יכולה להגיע ליותר מ-12%, מה שמאפשר לבנקים לגרוף הכנסות עתק על חשבון הציבור הרחב.
נוסף על כך, כ-2 טריליון ש”ח מתיק הנכסים של הציבור מוחזקים בנכסים נזילים כמעט ללא תשואה, מה שמעניק לבנקים נזילות רבה להעמדת אשראי. אם הציבור היה מנתב חלק מהכספים הללו לאפיקים סולידיים, הוא היה יכול להרוויח כ-20 מיליארד ש”ח בשנה, סכום שבמקום זאת זורם לכיסי הבנקים!
שתבינו, היקף הפיקדונות הגבוה ביותר בשנת 2024 היה בלאומי, שבו הופקדו לא פחות מ-618.3 מיליארד שקל. מיד אחריו נמצא בנק הפועלים, עם 574.3 מיליארד שקל בפיקדונות. במקום השלישי מזרחי טפחות, שבו הציבור הפקיד 393.3 מיליארד שקל. דיסקונט והבינלאומי סוגרים את הרשימה עם פיקדונות בהיקף של 332 ו-214.6 מיליארד שקל, בהתאמה.
מצב זה מדגיש את הקשר ההדוק בין רווחיות הבנקים לבין חוסר האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי, שממשיך לאפשר להם להרוויח מהפערים העצומים בין ריבית על הלוואות לריבית על פיקדונות וכסף שחונה בעו״ש, ובכך גם להגדיל את הדיבידנד שהם מחלקים.
תיקי אשראי וחשיפה למודל ה-20/80
הבנקים ממשיכים להזרים אשראי לענף הנדל”ן, כאשר מודל ה-20/80 (או 15/85) הופך לפופולרי יותר ויותר.
במודל הזה, הרוכשים משלמים מקדמה נמוכה ואת יתרת הסכום רק בעת קבלת הדירה, מה שהופך את העסקה לנוחה יותר עבורם – אבל מסוכן יותר לבנקים. אם מחירי הדירות ירדו עד למסירה, ייתכן שחלק מהרוכשים לא יצליחו להשלים את המימון, מה שעלול להוביל להפסדים משמעותיים ולעלייה בחדלות פירעון. בנק הפועלים כבר הצהיר כי הוא עוקב אחר המגמה הזו ומבצע התאמות בהפרשותיו, בעוד שבנק לאומי מנסה למקד את האשראי שלו בלקוחות עם חוסן פיננסי גבוה, מתוך גישה זהירה יותר.
למרות הסיכונים, היקף האשראי לנדל”ן ממשיך לגדול. דיסקונט, למשל, הציג צמיחה של 6.1% במשכנתאות ב-2024, בעוד האשראי למשקי בית ללא משכנתאות גדל ב-9.1%, והאשראי לעסקים גדולים – כולל פרויקטי נדל”ן – זינק ב-11.9%. הבינלאומי דיווח כי ההלוואות לדיור מהוות 14% מתיק האשראי שלו, בעוד שהלוואות לעסקים גדולים תופסות נתח של 34%. גם בבנק לאומי דיווחו על צמיחה משמעותית, עם עלייה של 11% בתיק המשכנתאות במהלך השנה.
עם כל זאת והסיכונים הקיימים באותם ההלוואות, צריך לזכור שהבנקים בארץ (לעומת ארה״ב) ממשיכים להרוויח בשל המודל העסקי שלהם, אשר מבוסס על הנפקת הלוואות ריקורס – הלוואות בהן האחריות לפירעון מוטלת על הלווה ללא אפשרות לברוח מהחוב, שאגב, בדיוק העלאתי על זה פוסט לא מזמן. כך, גם אם השוק יתערער, הבנקים יידעו להגן על עצמם ולוודא שהם אינם נושאים בהפסדים משמעותיים.
סיכום: האם הבנקים יפסיקו להרוויח?
שנת 2024 הוכיחה שוב שהבנקים בישראל נמצאים בעמדת כוח, נהנים מהפרשי ריביות גבוהים וממשיכים להרוויח ללא קשר למצב המשק. הציבור, לעומת זאת, ממשיך להילכד במינוס ובניהול פיננסי לא אופטימלי, מה שמבטיח לבנקים את המשך הרווחיות גם בשנים הבאות.
חברים וחברות, רק לצורך ההבנה, מדד תא בנקים עלה בשנת 2024 ב-50%.
תצליחו!
