בפוסט הזה אני אדבר על אחת השיטות החשובות להערכת שווי חברות, שנקראת "לפני ואחרי הכסף". נבין ביחד כיצד השיטה הזו פועלת ואיך חברות משתמשות במניפולציות כדי לשפר את השווי שלהן לפני הנפקה בבורסה. בנוסף, נבין את הדוגמה האמיתית של עסקת הרכישה של WIZ וגוגל שלא יצאה לפועל ביולי האחרון.
כשמדברים על שווי של חברה, יש שני מושגים עיקריים: לפני הכסף (Pre-money valuation) ואחרי הכסף (Post-money valuation). השווי לפני הכסף הוא הערכת השווי של החברה לפני קבלת השקעה חדשה או לפני הנפקה. השווי אחרי הכסף הוא הערכת השווי של החברה לאחר קבלת השקעה חדשה או לאחר הנפקה.
לדוגמה, אם חברה מוערכת ב-10 מיליון דולר לפני השקעה חדשה, ומקבלת השקעה של 2 מיליון דולר, השווי שלה אחרי הכסף יהיה 12 מיליון דולר. הערכת השווי לפני הכסף אינה תלויה בהכנסות או בהוצאות הנוכחיות של החברה, אלא משקפת את השווי המשוער של החברה על פי המדדים הפיננסיים הקיימים שלה לפני הזרמת הכסף החדש. הערכת השווי אחרי הכסף מתחשבת בהשקעה החדשה שהתקבלה.
כדי להבין את הנושא לעומק, חשוב להבין שחברות רבות מנסות להעלות את שוויין לפני ההנפקה בבורסה כדי למשוך משקיעים ולמכור את המניות שלהן במחיר גבוה יותר. יש כמה מניפולציות נפוצות שהן משתמשות בהן כדי להשיג זאת.
מניפולציות נפוצות לשיפור הנראות הפיננסית לפני הנפקה:
- ניפוח הכנסות והוצאות:
o חברות עשויות לרשום הכנסות מוקדמות או לדחות הוצאות כדי להראות רווחיות גבוהה יותר.
o זה יוצר רושם של חברה מצליחה יותר, ומעלה את השווי לפני הכסף.
- דחיית הוצאות חד-פעמיות:
o דחיית רישום הוצאות חד-פעמיות או העלמתן יכולה לשפר את יחס הרווחיות של החברה.
o זה מציג תמונה פיננסית טובה יותר, מה שמעלה את השווי לפני הכסף.
- השקעות ממוקדות:
o גיוס כספים ממשקיעים אסטרטגיים לפני ההנפקה כדי לנפח את הערכת השווי.
o זה מעלה את השווי לפני הכסף באופן מלאכותי.
- תמחור יתר של מניות:
o קביעת מחיר מניה גבוה מהשווי הממשי של החברה כדי למשוך השקעות חדשות.
o השווי אחרי הכסף נראה גבוה יותר, אך עלול להוביל לירידות ערך לאחר ההנפקה כשהשוק מתקן את המחיר.
בואו ניתן דוגמא מספרית בשביל להבין את העניין יותר טוב.
נניח שחברת סטארט-אפ בשם ABC טכנולוגיות מוערכת לפני הכסף ב-1 מיליארד דולר. החברה מגייסת 200 מיליון דולר בהשקעה חדשה. השווי אחרי הכסף יהיה:
שווי לפני הכסף + סכום ההשקעה = שווי אחרי הכסף
1 מיליארד דולר + 200 מיליון דולר = 1,200,000,000
זאת אומרת שכאשר משקיע בה ובוחן השקעה הוא ישאר את הבן אדם אשר בא לקבל את ההשקעה האם הגיוס הנוכחי הוא לפני או אחרי הכסף כדי להבין לעומק את ״המניפולציה״ שאותו אדם בא לבצע אם בכלל.
אם החברה משתמשת במניפולציות כמו ניפוח הכנסות או דחיית הוצאות חד-פעמיות, היא יכולה להציג תמונה פיננסית טובה יותר לפני ההנפקה ולמשוך משקיעים במחיר מניה גבוה יותר.
עסקת הרכישה של WIZ וגוגל
ביולי האחרון, גוגל הייתה במגעים לרכישת חברת אבטחת הסייבר הישראלית WIZ בעסקה שהוערכה בכ-23 מיליארד דולר. העסקה הזו, אם הייתה מתבצעת, הייתה הופכת לרכישה הגדולה ביותר בתולדות גוגל, וגם לאקזיט הגדול ביותר בתולדות ההייטק הישראלי. לפני העסקה, השווי של WIZ הוערך בכ-12 מיליארד דולר (לפני הכסף). מוקדם יותר באותה שנה, WIZ גייסה כמיליארד דולר לפי שווי זה. העסקה המוצעת של גוגל הוערכה בכ-23 מיליארד דולר, כלומר השווי של החברה אחרי הכסף היה אמור להיות 23 מיליארד דולר, דבר המשקף סכום השקעה מצד גוגל של 11 מיליארד דולר מעבר לשווי המוערך לפני הידיעה.
ישנן כמה סיבות אפשריות לכך שהעסקה לא יצאה לפועל. אחת מהן היא השאיפות העצמאיות של הנהלת WIZ, שהאמינה שהיא יכולה להגיע להישגים גבוהים יותר ולשווי גבוה יותר מההצעה של גוגל. ייתכן שגוגל מצאה משהו בתהליך בדיקת הנאותות שלא התאים לה. אפשרות נוספת היא שהמחיר הסופי שהוצע היה נמוך מהסכום המדווח, ו-WIZ ניצלה זאת כדי ליצור עניין ברכישה מצד גורמים אחרים או סבבי השקעה עתידיים.
בשורה התחתונה, שיטת "לפני ואחרי הכסף" היא כלי חשוב להערכת שווי חברות, במיוחד לפני הנפקה בבורסה. הבנה של מניפולציות נפוצות יכולה לעזור למשקיעים להבין טוב יותר את הערכת השווי ולהימנע ממלכודות פוטנציאליות. הדוגמה של עסקת הרכישה של WIZ וגוגל מדגימה כיצד חברות משתמשות בשיטות אלו כדי להשיג את המטרות שלהן ולמקסם את השווי שלהן. בסופו של דבר, הבנת שיטת "לפני ואחרי הכסף" והיכולת לזהות מניפולציות היא כלי חשוב לכל מי שמתעניין בעולם הכלכלה ושוק ההון.