כדי לבדוק את האיתנות הפיננסית של מדינה יש לנו מספר רב של פרמטרים, אשר כל אחד בא ומציג לנו נתונים שונים ומציג לנו חלק נוסף של התמונה.
אחד הנתונים המרכזיים ביותר שיכולים לעזור לנו בנושא, הוא יחס חוב-תוצר של מדינה.
המדד מעניק אינדיקציה לגופים הגדולים על מצבה הפיננסי של אותה מדינה והוא מהווה גורם חשוב בהחלטה של סוכנויות דירוג האשראי ומוסדיים נוספים על כדאיות ההשקעה.
מה זה יחס חוב תוצר
יחס חוב תוצר מחושב בצורה הבאה:
חוב ציבורי- סך כל החובות של הממשלה. בתוך זה נכלל אג״ח ממשלתיות והלוואות נוספות מגופים ובנקים שונים.
תוצר מקומי גולמי- הערך הכספי של כל הסחורות והשירותים המיוצרים בשטח המדינה בשנה.
מחקר של הבנק עולמי בדק ומצא כי מדינות שהיחס חוב תוצר שלהן נמצא מעל 77% לתקופות ממושכות לרוב חוות האטה בכלכלה.
לרוב כאשר היחס חוב תוצר גבוה, ניתן להסיק כי המדינה יכולה להיכנס לקשיים כלכליים.
המדינה לוקחת הלוואות כדי לממן את הפעילות שלה ולכן היא מחויבת לשלם את הריבית על אותה הקרן.
במקרים בהם יחס החוב תוצר גבוה המשמעות היא שהמדינה צריכה להקצות חלק גדול מההכנסות לתשלום על אותן הלוואות, דבר אשר גורם לצמצום בהוצאות של הממשלה על שירותים ציבוריים, כמו חינוך, בריאות, תשתיות ועוד..
לשם המחשה, נכון לסוף שנת 2023 המדינה עם יחס החוב תוצר הגבוה ביותר היא יפן עם יחס של 255%.
את ארצות הברית נוכל למצוא במקום החמישי עם יחס חוב תוצר של 136%, בעוד המוצע של המדינות הנמצאות בארגון ה OECD עומד על 121%.
למה דווקא עכשיו?
כידוע בעקבות אירועי 7 באוקטובר מדינת ישראל נכנסת לתקופה מסחררת בפן הכלכלי. המלחמה הנוכחית צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, בין אם זה בגזרה הדרומית או הצפונית.
למלחמה הולכות להיות הרבה השלכות על מדינת ישראל, אך אחת ההשלכות המשמעותיות ביותר אשר בתקופה האחרונה גם תופסת חלק מרכזי בשיח החדשותי, הוא נושא החוב של המדינה וכי הוא צפוי לעלות בצורה משמעותית במהלך 2024.
את שנת 2023 מדינת ישראל סיימה עם יחס חוב תוצר של 62% בלבד!
זה פחות מחצי מהיחס של ארצות הברית וכרבע מהיחס של יפן.
לפי התחזיות של בנק ישראל אשר פורסמו בתחילת 2024, את השנה הקרובה מדינת ישראל צפויה לסיים עם יחס חוב תוצר של 66%, המציג עלייה של 4% בשנה הקרובה.
בסיטואציה הנוכחית, מובן לנו שכנראה היחס חוב תוצר של המדינה יעלה ואפילו יכול לעלות הרבה מעבר לתחזיות של בנק ישראל בהינתן והמערכה הכוללת תסלים.
בנוסף, עקב המצב החיובי של המדינה בהשוואה לשאר המדינות בארגון OECD, נראה שאין בדבר כאסון כה גדול כפי שמציגים אותו.
איך מורידים את היחס חוב תוצר?
חשוב לציין, כי מתישהו יגיע היום בו המדינה תחזור לשגרה ועל הממשלה יהיה לחזור ולאזן את היחס חוב תוצר של המדינה.
כאמור כדי להוריד בחזרה את היחס חוב תוצר יש שתי דרכים עיקריות.
הראשונה היא כמובן לראות צמיחה של הכלכלה מה שיוביל לגדילה בתוצר המקומי הגולמי. הדרך השנייה וכנראה הדרך שאנחנו נצפה לראות בתום המלחמה, היא צמצום החוב הציבורי.
אלו הן הדרכים המרכזיות של הממשלה לצמצם את החוב הציבורי:
כמו בכל מדינה קיימים משרדי ממשלה פחות נחוצים, או כאלו שאפשר לוותר עליהם בתקופות קשות. קיצוצים במשרדי הממשלה יכולים להתבצע על ידי פיטורי עובדים, צמצום תקציבים או ביטול פרויקטים.
דרך נוספת היא העלאת המיסים והכספים שהממשלה גובה מהאזרחים שלה (בדיוק כפי שממשלת ישראל עשתה בכך שהודיעה כי בשנת 2025 המע״מ יעלה ל- 18%).
שתי הדרכים הראשונות הן כנראה הנפוצות ביותר. אך בנוסף המדינה גם יכולה לבצע פעולות נוספות כגון: העלאת שיעור המכס הנגבה על ייבוא של מוצרים לארץ או הרחבה של כמות המוצרים והשירותים החייבים במכס, המדינה יכולה למכור נכסים אשר נמצאים בבעלותה וכמובן שיש עוד מגוון רחב של דרכים.
לקראת שנת 2024 כנראה שאחד הנושאים המדוברים במדינת ישראל יהיה החוב הציבורי שהולך אשר עתיד להמשיך לגדול.
הנושא הזה בהחלט נשמע מאוד מפוצץ, אבל בלי להבין את המשמעויות שלו על המדינה ועל הכלכלה שלה, אין לנתון חשיבות.
שנת 2024 בכלכלה הישראלית עתידה להיות שנה גורלית ותזכרו כי אחד הנתונים המרכזיים ביותר שיקבע את השנים הבאות בכלכלה שלנו יהיה היחס חוב תוצר שלנו.