ב2008 נכנס לחיינו מומר שהפך לחובה לכל אדם במדינת ישראל והוא נקרא ״קרן פנסיה״.
עד שנת 2008 להרבה מהאנשים לא היה קרן פנסיה (מלבד אלה אשר עבדו במשרדי ממשלתיים) ובעקבות הסיטואציה שנוצרה קרנות הפנסיה של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל (45+) יש קרן פנסיה נמוכה מאוד.
חשוב להבין משהו, קרן הפנסיה מספקת לנו את השקט והביטחון הפיננסי שאנו צריכים על מנת להתמודד עם תקופה ארוכת חיים לאחר הפרישה.
אך כמו בכל מוצר פיננסי חשוב להבין את האפשרויות והתנאים של אותו מוצר, וכך נוכל לבחור את המוצר המתאים ביותר לצרכים ולמטרות הפיננסיות שלנו, ובעיקר להבין שעולם הפיננסים הוא לא רק ״דמי ניהול ומסלול״
כפי שאמרתי קרן הפנסיה הינה חובה בחוק משנת 2008, כלומר על כל אזרח עובד במדינה חובה שתהיה לו קרן פנסיה, קרן הפנסיה ניפדת בצורה קצבתית על פי המקדם הנוכחי, המקדם הוא המספר בו מחלקים את כלל הקרן ע"פ החודשים בהם המדינה מעריכה את תוחלת החיים מגיל הפרישה ועד לרגע הפטירה, המקדם משתנה מעת לעת וכך גם גיל הפרישה.
בנוסף, אפשר לבצע קיבוע זכויות ולהשתמש בנקודות זיכוי, כדי להגדיל את הפטור, אך כל אלו קשורים לתכנון פרישה, ולא נתעסק בכך עכשיו.
רבים לא יודעים (או לא מבינים) אבל קרן הפנסיה מחולקת לשתיים, פנסיה מקיפה ופנסיה משלימה (נקראת גם כללית), חשוב להבין שלא מדובר באפיקים מתחרים, אלא באפיקים משלימים.
אז, מה בכל זאת ההבדל בין השתיים?
פנסיה מקיפה
בקרן הפנסיה המקיפה יש תקרת הפקדה אשר נקבעת על-ידי המדינה. תקרת ההפקדה לקרן פנסיה היא 20.5% מפעמיים תקרת השכר הממוצע במשק (5,140 ש"ח לחודש נכון לשנת 2024). מעבר לסכום הזה, לא ניתן להפקיד לקרן פנסיה מקיפה והסכום יעבור בצורה אוטומטית לקרן המשלימה.
מה הקטע בקרן מקיפה?
מתוך 100% מהסכום אשר מושקע באותה הפנסיה ספציפית בקרן המקיפה 30% מהנכסים שמושקעים בקרן כוללים הבטחת תשואה של 5.15% ע"י המדינה, על מנת שחלילה ברגעי משבר לא יווצר סיטואציה שהפנסיה נמחקת או לחילופין יורדת בצורה דרמטית מה שגורם לרבים מהאנשים לבצע טעויות.
עד לפני שנה וארבעה חודשים, ובמשך 60 שנה, קרנות הפנסיה המקיפות נהנו מרשת ביטחון בשם "אג"ח מיועדות". מדובר באיגרות חוב ממשלתיות לא סחירות שהבטיחו לחוסכים בקרנות הפנסיה תשואה של 4.86% לחמש שנים – בניכוי האינפלציה.
הבעיה הייתה שזה היה מנגנון יקר במיוחד, שהכביד על המדינה עם עלויות עודפות של כ־9 מיליארד שקל.
מה השתנה?
בממשלת בנט־לפיד, ביקש משרד האוצר תחת השר לשעבר אביגדור ליברמן להחליף את השיטה הישנה במנגנון חדש, של "תשואה מובטחת": המדינה תפסיק להנפיק את האג"ח המיועדות ובמקומן קרנות הפנסיה ישקיעו את אותם 30% מהנכסים שלהן בשוק החופשי. כעבור חמש שנים המדינה וקרנות הפנסיה יעשו את החשבון – אם הן הניבו תשואה נמוכה מ־5.15%, קופת המדינה תשלים את ההפרש, אבל אם התשואה גבוהה מ־5.15%, הקרנות יעבירו את ההפרש לקרן בבנק ישראל שנועדה להבטחת תשואה בשנים הבאות.
מה הבעיה אתם שואלים?
שבמודע 30% מהכסף שלי לא יוכל לייצר תשואה של מעל 5.15% גם אם אפיק ההשקעה שלי (S&P500) לצורך הדוגמא עשה 10%.
זה די דפוק.. אז מה עושים?
פנסיה משלימה
קרן הפנסיה משלימה, כשמה כן היא מוצר שנועד להשלים את קרן הפנסיה המקיפה.
החיסכון בקרן פנסיה משלימה נתון לבחירת החוסך, והוא רלוונטי למי שמרוויח שכר יחסית גבוה ומעוניין להפריש משכרו שיעור גדול יותר ללא תקרת הפקדה, לטובת חיסכון לפנסיה.
כן כן.. 100% מהכסף מושקע באפיק ההשקעה אשר בחרתי! בנוסף, גם את הקרן המקיפה אפשר להעביר למשלימה (ובכך בעצם לוותר על ה5.15% המובטחים, ולהשקיע הכל ב S&P500). מצד אחד אין הבטחת תשואה ומצד השני האדם בעל אוריינות פיננסית בסיסית יכול להבין כי מדד הS&P500 מייצר בממוצע לאומי של 10 שנים + 10% תשואה ממוצעת בשנה..
עכשיו תבחרו אתם מה עדיף.
סיכום
כפי שאמרתי בתחילת הפוסט, הרבה מאוד אנשים חושבים שהעולם הפיננסי מסתכם ״בדמי ניהול ומסלול השקעה״ אך ברגע שיורדים לפרטים הקטנים מגלים כי בכל אפיק השקעה יש עולם שלם!
זאת אומרת שכל עוד האנשים שבין אם רוצים או לא הם משקיעים בקרן הפנסיה לא יקדישו שעה אחת כדי להבין איך הכסף יכול לעבוד בשבילם, וימשיכו לעבוד בשביל הכסף הם תמיד ישארו במקום ולא יבינו איך יש כאלה שהכסף שלהם עושה כסף..
אני פה לכל שאלה, תצליחו!