קרדיט וזכויות יוצרים שייכים לשי עדן
התמונה הגדולה : כסף וכוח.
למרות השנאה ואהבת המוות של חמאס, הסיבה לתזמון וגודל האירוע נמצאת בסאגת המלחמה הקרה, המתחממת אל מול עיננו.
מי שחושב שהסיבה למתקפה היתה רק השנאה האדירה ושחרור האסירים, לא רואה את התמונה הגדולה. אני לא מדבר על התמונה של החמאס או הפלסטינים, אלא על התמונה הגדולה באמת.
לפי דיווחים זרים כ-500 חמושים מחמאס והג'יהאד האיסלאמי, השתתפו בתרגילים בספטמבר האחרון. בהובלת קציני כוח קודס, זרוע פעולות החוץ של משמרות המהפכה של איראן. גורמי מודיעין בעולם טוענים שאיראן יזמה את המתקפה.
זאת איראן, אבל למה לה?
ההנהגה האיראנית בדרך כלל שקולה מאוד. גם כשהם בוחרים להפעיל כוח ישיר, הם עושים את זה עם אסטרטגיה. הרי הם ידעו שאחרי דבר כל-כך מוגזם ישראל תאבד עשתונות, תרדוף את בכירי חמאס ותחתור לריסוקו.
אז מה עבר במוחם של המנהיגים השיעים? למה שימיטו אסון על עזה?
התשובה: כי זה בדיוק מה שהם רצו – אסון בעזה.
זה תמיד כוח וזה תמיד כסף. אלא שהפעם זה הרבה יותר גדול. לא המיליונים שקטאר העבירה לחמאס, אפילו לא הכסף שאמריקה משלמת למדינות האזור. הרבה מעבר לזה, הפעם מדובר במלחמת הכסף הכי גדולה שהכרנו אי-פעם.
ברוכים הבאים אל אחרית הימים של המלחמה הקרה.
הכסף הגדול היה ונשאר באנרגיה – נפט וגז.
רוסיה הודיעה שחמאס אינו ארגון טרור, למה שרוסיה תגיד דבר כזה?
רוסיה גם דיברה כנגד ארה"ב בטענה שאמריקה מקדמת הסכמי שלום עם מדינות ערב באופן לא מוסרי, לפני שיש הסכם בין ישראל לפלסטינים.
מה עניינה של רוסיה הקונפליקט בין ישראל והפלסטינים? האם היא מרוויחה משהו מהקונפליקט שלנו?
תבינו כמה שזו מתמטיקה פשוטה: המרוויחה הגדולה ביותר מהמלחמה – היא רוסיה.
"גזפרום" היא חברת האנרגיה הגדולה ביותר בעולם, והיא בבעלות ממשלת רוסיה. הפרויקט הכי מושקע באנרגיה העולמית אי-פעם הבייבי של פוטין, שנבנה לאורך העשור האחרון.
בשקט בשקט, רוסיה העבירה מערכת צינורות פסיכית משטחה אל חצי עולם ובמיוחד אל אירופה אל המערב.
מדובר במערכת צינורות נראית על פניה, דמיונית. מערכת סופר-מתקדמת של צינורות שמחברות את רוסיה אל מדינות המערב.
תוך מספר שנים מועט רוסיה הגיעה לרמת שליטה אדירה על האנרגיה של אירופה, להישג לעיתים בלתי נתפס.
עד מלחמת אוקראינה רוסיה מכרה כ-50% מכלל הגז של אירופה, והיתה הספקית העיקרית. נתון הזוי!
צריך להבין, באירופה גז זה לא רק חשמל, גז זה המוצר שאיתו מחממים את הבתים בימי השלג הקפואים, שבזכותו יש מים חמים בברז. גז זה החיים.
רוסיה שולטת במערב, באירופה באמצעות שליטה על ברז הגז, את זה ידעתם?
מי שנהנות מאוד משיתוף הפעולה הזה עם רוסיה, הן סין מהמזרח, ואיראן.
איראן, ביולי האחרון חתמה עם רוסיה הסכם גז בסך של 40 מיליארד דולר, מצטרף לעוד המון ביזנס שיש בין השתיים.
איראן יושבת על מצבורי הגז השניים בגודלם בעולם אחרי רוסיה, והיא צריכה למכור את זה למישהו.
אז בעזרת הצינור של פוטין, איראן מוכרת גז למערב.
סנקציות על איראן? לא כשיש לך את רוסיה.
סנקציות על רוסיה? לא כשיש לפוטין צינור לאירופה.
אחד הצינורות של רוסיה עובר ישירות משטח רוסיה לאירופה, דרך אוקראינה והוא נקרא "דרוזבה" שפירושו "חברות". כי הוא הצינור שמחבר את רוסיה למערב, בשביל חברות כמובן.
הצינור הזה מעביר כמות עצומה של גז הנאמדת במידה של 40 מיליארד מטר של גז בשנה. עכשיו אתם גם מבינים למה רוסיה רוצה לכבוש את אוקראינה.
לא קשור לטרור ולא דאגה לציבור הרוסי שבאוקראינה רק גז.
רוסיה הכניסה בשנה האחרונה סכום אסטרונומי של 138 מיליארד דולר רק מיצוא הגז ועוד 218 מיליארד דולר מיצוא הנפט, וזה עוד למרות סנקציות שהוטלו עליה בעקבות מלחמת אוקראינה.
רוסיה עושה מאירופה המון כסף
הצינור של פוטין הוא לא עוד פרויקט כלכלי – הוא פרויקט קולוניאליסטי של עוצמה וכוח. הצינור הזה הפך את רוסיה למונופול של ממש. פוטין בנה את הדבר הכי גאוני שמעצמה יכלה לחשוב עליו – הוא ספק הגז העיקרי של אירופה.
הוא גם ספק הגז העיקרי של שאר העולם. בעצם, הוא ספק הגז הגדול ביותר בעולם.
מסיבה פשוטה – הוא מחזיק את המערב בביצים.
הפרויקט הזה נבנה במהירות שיא לאורך 20 השנים האחרונות, כשהצינור "הזרם הצפוני" נבנה תוך שנה, בשותפות עם מדינות אירופה.
זה קרה כשאמריקה היתה עסוקה במלחמות המפרץ שלה, באפגניסטן ועיראק, בתקופת הפוסט-ספטמבר-אילבן.
אפשר להגיד שאמריקה נרדמה בשמירה, ופוטין לקח את אירופה.
אמריקה מתעוררת
אמריקה התעוררה מאוחר וחיפשה דרך להחזיר לעצמה את השליטה האבודה. החשש של אמריקה היה שרוסיה תשתמש בכוח הזה כנגד המערב.
לבסוף החשש הזה גם אומת במלחמת אוקראינה כאשר רוסיה סגרה את השיבר למערב, כאולטימטום על תמיכת המערב באוקראינה.
אז ה"חברות" נהייתה קצת פחות חברית שמחירי הגז טסו באירופה,
עד כדי כך שהגז והנפט בעולם זינקו ב-700%.
אירופה נכנסה לחרדה קיומית ומדינות כמו הודו מצאו עצמן על סף משבר.
אין ספק שהצעד הזה של רוסיה, מנע התקפה של המערב עליה במלחמת אוקראינה. כי איך אתה יכול לתקוף את זה שמוכר לך גז?
אמריקה הבינה שהיא חייבת להגיב למצב הזה, אז היא מצאה פתרון יצירתי במיוחד. אם פוטין מגיע לאירופה דרך הצפון – אנחנו נעקוף אותו – מדרום.
הפרויקט של אמריקה: "הסכמי אברהם".
״הסכמי אברהם״ זה שלום, כמובן! אבל זה גם הרבה גז!
החזון הוא לייצר רצף טריטוריאלי של יחסי נירמול שמתחיל בהודו, דרך האמירויות, בחריין, ערב הסעודית, ירדן, ישראל ומכאן ליוון, קפריסין, אירופה.
אם רוסיה באה מצפון – אמריקה רוצה לרסק אותה מדרום.
שימו לב לשרטוט שצרפתי. למעלה זה מערכת הצינורות המטורפת של רוסיה.
למטה, נתיב הצינור החדש של אמריקה, כפי שהוצג על ידי נתניהו בעצמו בנאום החגיגי שלו ב-9 בספטמבר השנה, חודש לפני המתקפה על העוטף.
החתיכה החסרה בפאזל
נותרה חתיכה אחת בפאזל – סעודיה וישראל לא מקיימות יחסים רשמיים.
סעודיה היא אחת מספקיות הגז שנפגעו במיוחד מפרויקט הצינור של פוטין, ולכן היא עצמה מחפשת פתרון לזה.
נעשה "שלום" וכולם ירוויחו – סעודיה הסונית תמכור נפט וגז למערב ותעקוף את איראן שמספקת נפט וגז לצינור של רוסיה בצפון.
בעצם, אמריקה באה עם אסטרטגיה עוקפת פוטין ועוקפת איראן – נתיב נפט וגז מידידותיה הערביות הסוניות שבדרום המפרץ יתחרה ברוסיה ואיראן השיעים בצפון.
ואכן, במהלך הקיץ השנה הכל קיבל תאוצה כשביידן ונתניהו התחילו לדבר על שלום היסטורי שמתהווה בין ישראל לסעודיה.
וב-9 בספטמבר במסגרת ועידת ה-G20 ביידן הכריז על תוכנית: "רכבת השלום".
לא סתם רכבת, לא סתם שלום – "שינוי כללי המשחק האזוריים", מילים של ביידן.
מדובר על רכבת מהירה ומתקדמת שתעבור שתוביל סחורות בין מדינות ציר השלום של הסכמי אברהם, מהודו ועד אירופה. חזון נפלא כשלעצמו.
הרכבת הזאת, מסתירה עוד מטרה אחת חשובה מתחת למסילה והחזון ההומני – צינור גז.
הרכבת-צינור הזאת מהודו מתחברת גם לצינור שעליו דיברו נתניהו וראש ממשלת יוון בפגישה ב-4 בספטמבר, ארבעה ימים קודם, שבה הם סיכמו על הקמתו של צינור גז תת-ימי בין ישראל ליוון.
וסעודיה? היא כל-כך זקוקה לצינור החדש הזה, כדי לעקוף את איראן והמונופול הרוסי אל עבר אירופה. עד כדי כך שבכנס ה-G20 הכריז יורש העצר הסעודי שמדינתו תשקיע בפרויקט כ-20 מיליארד דולר – עוד בטרם נחתם הסכם השלום עם ישראל אפילו. מבחינתה, השלום הוא עניין מוגמר. מה כבר יכול להפריע?
אמריקה איימה ישירות על המלכה של פוטין.
ברור לכל שרכבת כזאת היא אסון עבור רוסיה. ואם היא אסון לרוסיה, היא גם אסון עבור איראן, ובעצם מרוששת את רוסיה ולוקחת מידיה את המונופול היקר מכל.
איך מטרפדים את צינור "רכבת השלום"?
כמה ימים לאחר מכן, כבר התאמנו החמאסניקים באיראן.
הכל קורה בספטמבר, הימים הנוראים של היהודים.
איראן בחרה בחמאס, ולא סתם. חמאס הם סונים, כמו סעודיה, והם אהובים על הציבור בסעודיה. אנחנו חושבים שזה הכל מלחמה על שחרור איזה כיבוש או אג'נדה דתית עמוקה, אבל בסופו של דבר, זה כסף.
מבחינת חמאס לנגח את ישראל זו מצווה.
אבל מבחינת איראן? לא באמת אכפת להם מהארגון שהשתלט על עזה.
איראן יכלה לבחור בחיזבאללה שיפתח במלחמה ייתכן שזו היתה הצלחה אפילו גדולה יותר. חיזבאללה הוא הילד האמיתי של איראן, שהיא מחוייבת לשמור עליו.
אבל את החמאס, הסוני "הכלב", אפשר להקריב על מזבח הצינור.
כדי לטרפד הסכם שלום כל-כך משמעותי לא מספיק איזה פיגוע קטן שיגרור אחריו עוד מבצע שממנו ניתן לשקם את השלום והרכבת של ביידן – צריך מלחמה.
וכך יצא לדרך הדבר הדוחה הזה שקרה בעוטף. לא בשם מלחמת הדת השיעית בכובש הציוני, אלא בשם הכסף.
לא מלחמת גזה – מלחמת גז.
התוצאה המסתמנת
השלום עומד להיהרס. הצינור הרוסי עומד להינצל.
אבל עד שסעודיה לא תצהיר שהשלום מבוטל – המטרה לא הושגה.
שימו לב שהסעודים עדיין שותקים. הם מנסים לשמור איזה פתח לרכבת-צינור שחשובה להם כל-כך.
אנקדוטות:
– חיזבאללה לא ממהר להיכנס למלחמה ולא סתם. האינטרס שלו הוא שהמלחמה בין חמאס רק תגבר ותשומת הלב של העולם הסוני בסעודיה, תופנה בעיקר לכתישת סונים.
– רוסיה יצאה נגד ישראל בפומבי, מן הסתם האינטרס שלה כרגע הוא שישראל תצטייר ישות מרושעת כדי להרחיק ככל שניתן את הסכם השלום עם סעודיה.
רוסיה היא המרוויחה העיקרית מהמשבר. זה גם מערבב את אמריקה כאן ומרחיק את המערב (אירופה) מאוקראינה.
– האמירויות, בחריין וסעודיה די שותקות. כולם כבר מבינים שפרויקט הרכבת-צינור לקראת התרסקות, אבל שומרים בלב תקווה. מי שמדבר נגדנו הם בעיקר הארצות ששותפות לכלכלה הרוסית, כמו איראן, תורכיה, וסין
– ארה"ב הגיעה לכאן כמו שמעולם לא היתה כאן – ג'רלד פורד לישראל ועוד אחת למפרץ. על איזה אינטרס יש לה להגן הפעם?
תבינו, זה הפרוייקט הכי גדול שיש כרגע בין ארה"ב לרוסיה.
במימדים של המלחמה הקרה – זה להיות או לחדול.
– כל אירופה בעד ישראל ללא היסוס. העולם מחולק מערב נגד מזרח. כולם כבר מבינים מה קורה כאן, אירופה תשמח להיחלץ מידיו של המונופול הרוסי.
– אם לא הבנתם מה רוסיה רצתה מאוקראינה, עכשיו אתם יודעים יותר. את הנפט והגז שלהם, ובעיקר את השטח שלהם שבו עובר חלק משמעותי מהצינור.
– הסכמי אברהם מוצגים כהישג אדיר. אבל זה פרוייקט כלכלי ענק של אמריקה.
היא יזמה, היא תפרה, הכל למען נתיב עוקף פוטין, אנחנו עוד חלק בפאזל של המלחמה הקרה.
– כנראה שלאף אחד לא אכפת באמת מהעם הפלסטיני והמאבק שלו. הם עוד כלי
בארגז הכלים של המלחמה הקרה.
מתחילים להבין את הסיפור הגדול?
בסוף, זה למי יש צינור גדול יותר.