המדדים המובילים של הבורסה בת"א – כל מה שצריך לדעת

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב – המדריך המושלם למי שרוצה להתחיל להשקיע

שמעתם על מדדי תל אביב 35, תל אביב 90 ותל אביב 125, אבל לא ברור לכם מה עומד מאחוריהם? אתם לא לבד. שוק ההון הישראלי מציע שלושה מדדים מרכזיים, שכל אחד מהם מתאים לאופי השקעה שונה ולסגנון ייחודי. בפוסט הזה נסביר בצורה פשוטה מה יש בכל מדד, איך הוא בנוי, ומה הקריטריונים להיכנס אליו.

קצת היסטוריה:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (TASE) הוקמה ב-1953 ומאז היא מרכזת את פעילות שוק ההון בישראל. אחד הכלים המרכזיים שלה הם המדדים, המשמשים להערכת ביצועי חברות וסקטורים שונים בשוק המקומי.

מדדים מרכזיים:

• תל אביב 25 (מעו"ף): הושק ב-1992 וכלל את 25 החברות הגדולות. ב-2017 הורחב ל-35 חברות ושמו שונה ל"תל אביב 35".
• תל אביב 100: הפך ל"תל אביב 125" ברפורמת 2017, וכולל 125 חברות להרחבת הייצוגיות בשוק (25 ו 70 יחד).
• תל אביב 75: מדד תל אביב 75 כלל את 75 החברות הגדולות בבורסה שלא נכללו בתל אביב 25. הוא שימש כמדד מרכזי לחברות בינוניות, עם דגש על פוטנציאל צמיחה. ב-2017, במסגרת רפורמת המדדים, המדד בוטל, והחברות בו שולבו בתל אביב 90.

אז מה קרה ברפורמת 2017:
הרפורמה במדדים הייתה מהלך משמעותי לשיפור מבנה שוק ההון בישראל. בין השינויים הבולטים:

• הרחבת המדדים המרכזיים: תל אביב 25 הפך לתל אביב 35, תל אביב 75 הפך ל 90 ותל אביב 100 לתל אביב 125, מה שהגדיל את הייצוגיות של החברות הנסחרות.
• שיפור הנזילות: המהלך עודד מסחר פעיל יותר, בעיקר בחברות הבינוניות והקטנות.
• הפחתת הריכוזיות: מנע את הדומיננטיות של חברות בודדות במדדים.
• התאמה לתקנים בינלאומיים: הגדלת האטרקטיביות למשקיעים זרים על ידי שימוש בקריטריונים ברורים ושקופים.

הרפורמה לא רק שדרגה את מבנה המדדים אלא גם יצרה הזדמנויות חדשות למשקיעים על ידי הרחבת החשיפה למגוון חברות וביססה את מעמדה של הבורסה כזירה מרכזית ואטרקטיבית להשקעות.

תל אביב 35 

מדד תל אביב 35 (או בקיצור: ת"א 35) הוא היהלום שבכתר של הבורסה בתל אביב. מדובר ב-35 החברות הגדולות ביותר במשק, המובילות בתחומים כמו בנקאות, טכנולוגיה, תעשייה ואנרגיה. המדד ידוע בנטייתו ליציבות, והוא מתאים למי שמחפש השקעה שקטה יחסית בחברות מבוססות ובעלות שם. אחד הדברים החשובים במדד הזה הוא ההשפעה הגדולה של תחום הבנקאות ותחום הייטק: כ-30% מהמדד בנוי מחברות בנקאיות ו 30% נוספים מורכבים מהייטק, כך שכל שינוי בתחומים הללו יכול להשפיע משמעותית על הביצועים הכוללים של המדד.

כדי להיכלל במדד, החברה חייבת להיות בין 35 החברות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, ולפחות 25% מהמניות שלה צריכות להיות בבעלות הציבור. בנוסף, כדי להבטיח שלא תהיה תלות מוגזמת בחברה אחת, משקל כל מניה במדד מוגבל ל-7% בלבד. הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה – בפברואר ובאוגוסט – כך שאם חברה לא עומדת יותר בקריטריונים, היא מוחלפת באחרת.

תל אביב 90 – מנוע הצמיחה של הבורסה

אם אתם מחפשים חברות עם פוטנציאל צמיחה גדול, תל אביב 90 הוא בדיוק המדד בשבילכם. המדד הזה כולל את 90 החברות הבינוניות בגודלן שאינן נכללות בתל אביב 35, ומאופיין בגמישות ובדינמיות. מה שמייחד את ת"א 90 הוא החשיפה הגדולה שלו לתחום הנדל"ן והבנייה, שמרכיב כ-29% מהמדד. המשמעות היא שהמדד הזה נחשב ל"מנוע הצמיחה" של הבורסה, כי החברות שבו עדיין נמצאות בשלבי צמיחה ויש להן פוטנציאל מרשים לעלייה בערכן. בנוסף, זוהי גם הסיבה המרכזית לכך שהוא תפקד בצורה הטובה ביותר בין המדדים בשנים האחרונות.

כדי להיכנס לת"א 90, החברה צריכה להיות בין 90 הגדולות שלא נכללות בת"א 35, ושווי החזקות הציבור שלה חייב להיות לפחות 100 מיליון ש"ח. כמו כן, לפחות 20% מהמניות שלה צריכות להיות מוחזקות בידי הציבור. גם כאן, המדד מתעדכן פעמיים בשנה, במאי ובנובמבר, והמשקל של כל מניה במדד מוגבל ל-2% בלבד.

תל אביב 125

מדד תל אביב 125 הוא שילוב מושלם של תל אביב 35 ותל אביב 90. הוא כולל את כל 125 החברות הגדולות והבינוניות בבורסה, כך שהוא מציע פיזור רחב שמכסה מגוון רחב של תחומים וסקטורים. היתרון הגדול של ת"א 125 הוא שהוא מספק איזון בין יציבות של החברות הגדולות לבין הצמיחה המהירה של החברות הבינוניות. גם פה, בגלל תא 35, הסקטורים החזקים ביותר הינם הבנקים והטכנולוגיה.

החברות במדד חייבות לעמוד בקריטריונים של ת"א 35 ות"א 90, והרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה, בפברואר ובאוגוסט. כמו בשאר המדדים, המגבלות על משקל מניה נועדו להבטיח פיזור מאוזן ומניעת תלות מוגזמת בחברה אחת.

בשורה התחתונה:
ת"א 35 מתמקד ביציבות של החברות הגדולות והבנקים. (63%)
ת"א 90 מוביל בצמיחה בשנים האחרונות בזכות החשיפה המשמעותית לחברות המתמקדות בצמיחה בעיקר. (220%)
ת"א 125 משלב בין השניים ומציע פיזור רחב יותר. (88%)

בסופו של דבר, המדד שתבחרו צריך להתאים לסגנון ההשקעה שלכם. חשוב לא להסתפק רק בשם המדד, אלא להבין אילו סקטורים מובילים אותו ואיך זה משפיע על הסיכון ועל פוטנציאל התשואה.תשכילו, ותצליחו.